ד"ר יעקב דגן נ. לוכסמבורג תרופות בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 11543/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 11543/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: ד"ר יעקב דגן נ ג ד המשיבים: 1. לוכסמבורג תרופות בע"מ 2. צביקה קאופמן 3. שמעון אהרון 4. ארנון אהרוני 5. דב מקוז ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' ינון), מיום 24.11.2005, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 53185/03 בשם המערער: עו"ד נתן בוכובזה בשם המשיבים: עו"ד כרמל אבי-יצחק פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' ינון) מיום 24.11.2005, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 53185/03. 1. המערער הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המשיבים לביטול עסקת רכישה של מכשיר אולטרה-סאונד ולהשבת סכום ששולם בגינו. ביום 14.6.2005 הגיש המערער בקשה שהוכתרה בכותרת: "בקשות שונות לאור הדיון שהתקיים ביום 8.6.2005". במסגרת הבקשה ביקש המערער, בין היתר, ליתן החלטה בבקשה קודמת שהגיש לפיצול סעדים, להוסיף מועד דיון נוסף בתיק, ולתקן פרוטוקול הדיון מיום 8.6.2005, בטענה שהוא אינו משקף את שהתנהל בדיון, כיוון שהושמטו בו דברים שנאמרו ושונתה תשובה של עדה. בהחלטתו מיום 3.9.2004 דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע כי הבקשה לפיצול סעדים נמחקה במסגרת קדם המשפט, וכי אין צורך במועד דיון נוסף. אשר לתיקון הפרוטוקול, קבע בית המשפט כי זה הוקלד על ידי קלדנית מנוסה, אשר ספק אם השמיטה חלק כלשהו מהנאמר. עם זאת, התיר בית המשפט מספר תיקונים מינוריים בפרוטוקול. 2. ביום 26.9.2005, הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט. את הבקשה נימק המערער בקיומו של משוא פנים ממשי ומופגן מצד בית המשפט הבא לידי ביטוי, כך נטען, בכך שבית המשפט דחה את כל בקשותיו ונמנע מלהוסיף את הדברים שהושמטו מהפרוטוקול וערך שינויים בתשובות עדים. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה (ביום 24.11.2005). נקבע כי למרבית טענות המערער בבקשה התייחס בהחלטה מיום 3.9.2005. המערער רשאי היה לפנות בבקשת רשות ערעור על אותה החלטה, אך בחר שלא לעשות זאת והעדיף להגיש בקשה דומה במסגרת בקשת פסלות. נקבע כי אין ממש בבקשת הפסילה. דעתו של בית המשפט לא ננעלה ואין חשש ממשי למשוא פנים. לכל היותר מדובר בתחושה סובייקטיבית של המערער, שאינה מצדיקה פסילת שופט. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בערעור חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות. המשיבים סבורים כי יש לדחות את הערעור. 3. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. ההחלטה (מיום 3.9.2005) בעניין פיצול הסעדים, קביעת מועד דיון נוסף ותיקון הפרוטוקול הינה החלטה דיונית אשר הדרך להתמודד עימה הינה באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, בהתאם לסדרי הדין, ולא באמצעות בקשת פסלות וערעור פסלות (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 174-178 (תשס"ו-2006); ע"פ 1368/91 בטיטו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן ואח' (לא פורסם); ע"א 6207/03 אגמון נ' בורוכוב (לא פורסם); ע"א 5214/05 אוחיון נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). זאת ועוד, אף אם מדובר ברצף החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 6822/00 משלי נ' משלי (לא פורסם); ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם); ע"א 452/05 ד"ר יעקב קלו ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם)). על מנת לפסול את בית המשפט, יש להראות כי יש בהחלטות משום "משחק מכור", המעיד כי השופט אינו פתוח לשכנוע (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 175 (תשס"ו-2006)). במקרה הנוכחי לא מצאתי יסוד לטענה כי ההחלטות שקיבל בית המשפט בעניינו של המערער, בין אם הן צודקות ובין אם הן מוטעות לגופן (ולעניין זה אין אני נצרך), מקימות עילת פסלות ומעוררות את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערער (ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד לו(1) 247, 251; ע"פ 3217/03 געדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 4568/03 נאפע נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אפשר כי בראייתו של המערער נוצר חשש, כי ההחלטות שקיבל בית המשפט מצביעות על קיום משוא פנים כלפיו. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 114-115 (תשס"ו-2006); ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, 250; רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' עבדל ראזק סליימה, פ"ד מד(3) 758, 760). אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיבים בסכום של 7,500 ₪. ניתן היום, כ"ג בתמוז התשס"ו (19.7.2006). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05115430_A01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il