פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5214/05

מרים פדידה אוחיון נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה כספית, בטענה למשוא פנים עקב דחיית בקשות דיוניות והמלצה לפשרה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/06/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5214/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה כספית, בטענה למשוא פנים עקב דחיית בקשות דיוניות והמלצה לפשרה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5214/05

מרים פדידה אוחיון נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה כספית, בטענה למשוא פנים עקב דחיית בקשות דיוניות והמלצה לפשרה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה כספית שהוגשה נגדה על ידי בנק לאומי. המערערת טענה כי השופטת גילתה משוא פנים בכך שדחתה את בקשותיה לדחיית מועד הדיון ולהוצאת צו הבאה לעד מטעמה, וכן בכך שהמליצה לצדדים להגיע לפשרה תוך הבעת דעה על סיכויי ההגנה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החלטות דיוניות אינן מהוות עילה לפסלות שופט, וכי הדרך הנכונה לתקוף אותן היא באמצעות ערעור על ההחלטה עצמה ולא בבקשת פסלות. כמו כן, נקבע כי ניסיון של שופט לקדם פשרה אינו מעיד על נעילת דעתו, במיוחד כאשר הוא נעשה בשלב מוקדם של ההליך.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרים פדידה אוחיון

נתבעים

  • בנק לאומי לישראל בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטות בית המשפט סותרות החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי בנוגע למסירת הזמנה לעד.
  • בית המשפט הביע דעה כי סיכויי ההגנה קלושים.
  • המלצת בית המשפט לפשרה מעידה על משוא פנים ופוגעת בזכות להתגונן.
טיעוני ההגנה
  • אין טעם בהוצאת צו הבאה לעד שנמלט מן הארץ.
  • אין פסול בניסיון בית המשפט להביא את הצדדים לפשרה כדי לייתר הוכחות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילה לפסילת שופט בשל החלטות דיוניות והצעת פשרה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 18808/01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בחיפה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • סדר דין אזרחי
  • פשרה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

5000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • דחיית הבקשה להפסקת הדיון בבית משפט השלום

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 5214/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5214/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערת: מרים פדידה אוחיון נ ג ד המשיב: בנק לאומי לישראל בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 24.5.05 בת.א. 18808/01 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' הורוביץ בשם המערערת: עו"ד אריה בן-ארי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ח' הורוביץ) מיום 24.5.05, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 18808/01. 1. כנגד המערערת הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בחיפה, שעניינה תשלום חוב שנוצר בחשבונה אצל המשיב. בקשה להתגונן נתקבלה, והתיק הועבר לשמיעת הוכחות. לטענת המערערת, כל הגנתה נסמכת על עדות בעלה לשעבר, ומשלא הופיע הוא למתן עדות, ביקשה היא את דחיית מועד הדיון והוצאת צו הבאה. בית המשפט דחה את הבקשה. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה נתקבלה בחלקה (ביום 26.1.05), במובן זה שמועד הדיון נדחה מבלי שיוצא צו הבאה. ברם, ניסיונות המערערת לאתר את בעלה לשעבר לא צלחו, ועל כן ביקשה היא לדחות את הדיון פעם נוספת וחזרה על בקשתה להוציא צו הבאה. בית המשפט דחה (ביום 8.5.05) את בקשתה. בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד החלטה זו נדחתה אף היא (ביום 11.5.05), תוך שצוין כי המערערת תוכל לבקש צו הבאה בדיון בבית משפט השלום. ואכן, עם פתיחת הדיון (ביום 24.5.05) ביקשה המערערת בשלישית לדחות את מועדו, וחזרה פעם נוספת על בקשתה להוצאת צו הבאה. לטענתה, בעלה לשעבר נמלט מן הארץ, ובהעדרו לא תוכל להוכיח הגנתה. בית המשפט דחה את בקשתה. בהחלטתו ציין כי ההזמנה שהוצאה לבעלה לשעבר של המערערת נשלחה לכתובתו הנכונה, ומשנמסר כי ממילא אינו מתגורר שם הרי שאין טעם בהוצאת צו הבאה. עם זאת, בית המשפט נתן למערערת ארכה להבאתו עד ליום 5.9.05. 2. אחר מתן החלטה זו, הגישה המערערת בקשה לפסילת בית המשפט. לטענתה, החלטתו סותרת את האמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי מסירת ההזמנה הייתה כדין, ושלא ניתן יהיה לקיים את הדיון בהעדר התייצבותו של בעלה לשעבר של המערערת. עוד היא טענה, כי בית המשפט ציין שסיכויי ההגנה קלושים והמליץ בפניהם על ניהול משא ומתן. לשיטתה, דחיית בקשותיה לדחיית מועד הדיון ולהוצאת צו הבאה, והמלצת בית המשפט לפיה עדיף לסיים את העניין בפשרה, מקימות חשש ממשי למשוא פנים ופוגעות בזכותה להתגונן. 3. בית המשפט דחה על אתר את בקשת הפסילה. בנימוקי הדחייה נכתב, כי לא ראה טעם בהוצאת צו הבאה, כאשר לדברי המערערת בעלה לשעבר נמלט מן הארץ. כמו כן אין כל פסול בניסיון להביא את הצדדים לידי פשרה שתייתר שמיעת הוכחות בתיק. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני, בו חוזרת המערערת על טענותיה, ומבקשת שאורה על הפסקת הדיון בבית משפט השלום עד למתן החלטה בערעורה. 4. דין הערעור להידחות. השתלשלות האירועים והחלטות בית המשפט אינן מגלות כל עילה לפסילת בית המשפט ואין בהן משום חשש ממשי למשוא פנים, המצדיק את אותה פסילה (ראו סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). החלטות בית המשפט הן דיוניות באופיין. נפסק לא אחת, כי הדרך להתמודד עם החלטות מעין אלה היא על-ידי הגשת ערעור, בהתאם לסדרי הדין, ולא על-ידי הגשת בקשת פסלות וערעור פסלות (ע"א 5792/02 גרבש נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם); ע"א 452/05 קלו נ' בנק דיסקונט לישראל (לא פורסם)). שכן, גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת - ולא גופו של היושב בדין (ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 4552/00 אטשטיין נ' גמזו (לא פורסם); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם); ע"א 7570/04 פלוני נ' פלוני (לא פורסם)). 5. דין דומה יש לייעד לטענת המערערת בדבר ניסיון בית המשפט לקדם פשרה בתיק. העובדה כי בית המשפט ניסה להגיע להסכמה על-מנת שניתן יהיה להביא את הדיון לסיומו, אינה מצביעה על גיבוש דעה מוגמרת באותו עניין (ע"א 7265/98 חליחל נ' ברסקי, פ"ד נב(5) 477, 479; ע"א 4123/05 אגבאריה נ' חמזה (לא פורסם)). קל וחומר כאשר מועד העלאת ההצעה קודם לשמיעת ההוכחות (ע"א 5692/04 מוסך המרכבה (חולון 1992) נ' אלינובק (לא פורסם)). בית המשפט רשאי להביע את דעתו על סיכויי התביעה וההגנה, דעה שהיא רק בבחינת השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי (ע"א 4609/04 עיריית נצרת עילית נ' א.ר.א.ב. בונוס (לא פורסם)). אף אם בית המשפט הביע דעה אודות ההליך שבפניו, הרי שדעה זו הובעה בשלב מוקדם של ההליך, לפני שמיעת טיעוני הצדדים, ואין בה כדי להעיד כי "ננעל" ליבו (ע"א 15/02 קוזטשי נ' א.ש. פסיפס (לא פורסם); ע"א 5796/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראליים נ' רונן, פ"ד נב(1) 90, 96). אשר על כן, הערעור נדחה. ממילא מתייתרת בקשת המערערת להפסקת הדיון בבית משפט השלום והיא נדחית בזאת. המערערת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪. ניתן היום, ב' בסיון התשס"ה (9.6.2005). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05052140_A01.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il