פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ער"פ 79571-08-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערער:
אביב בן יקיר
נגד
המשיבים:
1. מדינת ישראל – לשכת תביעות תעבורה אילת (מחוז דרום)
2. עו"ד עמית איסמן, פרקליט המדינה
3. עו"ד גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה
ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב בהמנ"פ 4626-08-26 מיום 20.8.2026
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב בהמנ"פ 4626-08-26 מיום 20.8.2026, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעורי פסלות על החלטות בית משפט השלום לתעבורה באילת בתיקים תת"ע 2191-07-24 ותת"ע 2972-02-24 מיום 27.3.2025 ומיום 16.9.2025 (השופטת ה' אזולאי אדרי, ס.נ.), וכן מיום 23.7.2026 (השופטת ר' שורץ).
דין הערעור להידחות. מקרה זה רחוק מלהצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשמת בית המשפט בעניינים מעין אלו (ראו: ער"פ 24052-03-26 תימור נ' יאסין, פסקה 1 (25.3.2026); ער"פ 11188-05-26 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.5.2026)). די לומר כי ההליך בעניינו של המערער הסתיים וניתן גזר דין כבר ביום 23.7.2026, כך שסיכוייהם הלכאוריים של ערעורי הפסלות שבהגשתם הוא חפץ נמוכים למדי. זאת, כפי שגם קבעה הרשמת, שכן דרך המלך להעלאת השגות על התנהלות המותב לאחר סיום ההליך אינה במסגרת ערעור פסלות, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין עצמו (עפס"פ 59415-05-26 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.6.2026); עפס"פ 55002-08-25 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (14.12.2025)). לכך יש להוסיף כי אין בטענות המערער – גם לא בערעור שלפנַי – כדי לבסס טעם ממשי המצדיק את הארכת המועד להגשת ערעורי הפסלות, בפרט לא הערעורים המופנים כלפי השופטת אזולאי אדרי, שהחלטותיה בעניין ניתנו לפני למעלה משנה.
בשולי הדברים אעיר כי לא ירדתי לסוף דעתו של המערער בטענתו לפיה הרשמת ומזכירות בית המשפט "הסתירו" ממנו את האפשרות לעיין בתשובת משיבה 1 לבקשתו להארכת מועד. זאת שכן תשובה המוגשת לתיק בית המשפט פתוחה לעיונם של כל בעלי הדין, ובכלל זה המערער. מכל מקום, ודאי שאין בטענה זו כדי לבסס פגיעה בזכות הטיעון של המערער, שכן לא נתונה לו זכות קנויה להגיב על תשובת המדינה (וראו למשל: ע"פ 2273/20 מור נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.6.2020)). אף לא ירדתי לסוף דעתו של המערער בהפנותו למכתב שקיבל מאת לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ביום 20.8.2026. דומה כי מדובר במענה לפנייתו בנוגע להליך קודם שהגיש ונדחה מן המרשם (השג"ץ 62299-07-26) – הליך שונה ונפרד מההליך דנן, שלגביו הוגשה כאמור לרשמת תשובת משיבה 1 ועל בסיסה ניתנה החלטתה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ז (05 אוקטובר 2026).
דוד מינץ
שופט