פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפס"פ 55002-08-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
יונתן פרץ
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריית גת בת"פ 22640-08-23 מיום 20.5.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת הבכירה רבקה שורץ
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריית גת (השופטת הבכירה ר' שורץ) מיום 20.5.2025 בת"פ 22640-08-23, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. עניינו של ההליך מושא הערעור דנן בכתב אישום המייחס למערער עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. על פי הנטען בכתב האישום, המערער איים על המתלונן, עובד בחברת ״מי הנגב״, שעה שזה הגיע לנתק חיבור מים בלתי מוסדר השייך למערער.
2. ביום 13.5.2025 ביקש המערער – שהיה מיוצג במסגרת ההליך אך ייצג עצמו לצורך הגשת הבקשה – כי המותב יפסול את עצמו. בבקשתו טען כי במהלך דיון שהתקיים בפני המותב הושמעו כלפיו איומים מצד המתלונן, אך אלה לא תועדו בפרוטוקול והמותב לא נקט כל פעולה ביחס אליהם. עוד ציין ביחס לפרוטוקול, כי קיימות סתירות בין הדיון המוקלט ובין תמלול הדיון, בפרט ביחס לאיומים האמורים, שיש בהן, לשיטתו, כדי לעורר חשש לשיבוש הפרוטוקול. כן הוסיף כי בפרוטוקול תועדה אמירה מפי הסנגורית שלו, בניגוד לרצונו, שלפיה הוא אינו כשיר לנהל את ההליך, וכי בקשתו לתיקון הפרוטוקול ביחס לכך נדחתה על ידי המותב; וכי "נוצרה אווירה" שאינה מאפשרת לקיים הליך הוגן.
3. ביום 20.5.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות לאחר שמצא כי לא מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי לעורר חשש למשוא פנים בניהול ההליך. המותב הצביע על השיהוי שדבק בבקשת המערער, וציין כי השגות באשר להחלטות דיוניות אין מקומן בבקשה לפסלות שופט, וכי המערער יוכל להעלות את יתר טענותיו ביחס לעדות המתלונן במסגרת הסיכומים.
4. ביום 21.8.2025 הוגש הערעור שלפניי לאחר שניתנה למערער הארכת מועד להגשתו. בהמשך, ביום 15.9.2025 ניתנה הכרעת דין מזכה בעניינו של המערער, ונימוקי הזיכוי ניתנו ביום 24.11.2025.
5. למען שלמות התמונה, יצוין כי בעניינו של המערער התנהל הליך פלילי נוסף בפני אותו מותב (ת״פ 14509-06-22), שבגדרו הואשם בעבירה של תקיפת עובד ציבור בנסיבות דומות לאלה שבבסיס ההליך מושא הערעור דנן. ביום 24.11.2025 ניתנה בהליך זה הכרעת דין מרשיעה, ובהמשך, בשל שינויים בסדרי עבודת בית המשפט, התיק נותב לשמיעת טיעונים לעונש בפני מותב אחר.
4. עתה לערעור שלפניי. ככל שניתן להבין, המערער – אשר מייצג עצמו גם בהליך שלפניי – טוען, בעיקרו של דבר, כי בשל מחדלים שונים של המותב בניהול ההליך נפגעה זכותו להליך הוגן. בתוך כך, המערער טוען כי המותב סירב לבקשתו לזמן עדים שהיו יכולים להפריך את גרסת המתלונן; כי המותב לא אפשר לו להציג את טענותיו ולחקור את העדים בסוגיות מהותיות, ובכך הפלה אותו לרעה לעומת המשיבה; כי המותב התעלם או לא נתן משקל לראיות מהותיות, ודחה ראיות אחרות בלא נימוק מספק; וכי המותב התיר את הרחבת הדיון תוך חריגה מגדרי העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
5. דין הערעור להידחות. כפי שנפסק בעבר, הליכי פסלות נבחנים, ככלל, במבט צופה פני עתיד, ומטרתם לבחון האם המותב יכול להוסיף ולשבת בדין בהליך שלפניו, או שמא יש להעביר את הדיון למותב אחר (ע"פ 3131/24 סטופין נ' מדינת ישראל, פסקה (1.5.2024); ע"פ 2330/23 ויסולי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (17.4.2023)). בנסיבות המקרה דנן, משניתנה הכרעת דין המזכה את המערער ובכך הסתיים ההליך, אין עוד טעם שבית משפט זה יידרש לסוגיית הפסלות, שהפכה בעת הזו לתיאורטית (עפ"ס 71338-05-25 ר.ר.י.צ - אחזקות ונכסים בע"מ נ' כהן (28.5.2025); ע"א 9165/18 שרעבי נ' לוי, פסקה 4 (1.4.2019)).
6. דינו של הערעור להידחות גם מחמת השיהוי שדבק בהעלאת טענת הפסלות. כעולה מהחומר שהונח לפניי, המערער הגיש את בקשת הפסלות כשבעה חודשים לאחר שהתקיים הדיון שבו העיד המתלונן, ולאחר שנשמעה פרשת ההגנה. זאת, בניגוד להוראת סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, הקובעת כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות ״מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות״ (ראו, מני רבים: עפס"פ 42681-05-25 צבי כהן אקולוגיה בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (12.10.2025)). כמו כן, טענות המערער בערעור נטענו לראשונה במסגרתו, ומשלא ניתנה למותב הזדמנות להידרש אליהן, דינן להידחות אף מטעם זה (עפס"פ 59175-06-25 קטרון נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.9.2025)).
7. גם לגופן של טענות המערער, מרביתן מכוונות כלפי החלטות דיוניות שאין בהן כדי לבסס עילה לפסילת המותב (ע"פ 4180/24 דביר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (28.5.2024)). למען הסר ספק יובהר כי יתר הסעדים שהמערער ביקש בערעורו, אין מקומם בהליכי פסלות.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ו (14 דצמבר 2025).
יצחק עמית
נשיא