פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"ר 65692-09-24

חי סלמן נ. ועד מקומי פדיה

ערעור על החלטת רשמת לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל שירות מילואים של עורכת דין במשרד המייצג.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/10/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"ר — ערעור רשם.
מספר התיק 65692-09-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה שירות מילואים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשמת לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל שירות מילואים של עורכת דין במשרד המייצג.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"ר 65692-09-24 — חי סלמן נ. ועד מקומי פדיה

ערעור על החלטת רשמת לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל שירות מילואים של עורכת דין במשרד המייצג.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער ביקש להאריך את המועד להגשת ערעור בטענה כי עורכת הדין המטפלת בתיק במשרדו גויסה לשירות מילואים ממושך. הרשמת דחתה את הבקשה, והמערער ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. השופט דוד מינץ דחה את הערעור וקבע כי המערער לא הציג תשתית עובדתית מספקת לטענת המילואים (לא פירט את משך השירות), וכי עורך הדין שהגיש את הבקשה היה בקיא בתיק וייצג בו בערכאה הקודמת, ולכן לא הייתה מניעה להגיש את הערעור במועד. השופט הדגיש כי זכות הגישה לערכאות אינה מוחלטת וכי יש לאזן אותה מול אינטרסים של יעילות וסופיות הדיון.

הנימוק המרכזי

הבקשה נדחתה כי המערער לא הוכיח ששירות המילואים של עורכת הדין הוא שמנע את הגשת הערעור בזמן, במיוחד כשעורך הדין שהגיש את הבקשה הכיר את התיק היטב.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור רשם (ע"ר)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים דוד מינץ
בדעת רוב 1/1
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 2024

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חי סלמן

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • שירות מילואים ממושך של עורכת דין במשרד מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
  • יש לנקוט בגישה מקלה בתקופת החירום.
  • זכות הגישה לערכאות גוברת על האיחור.
טיעוני ההגנה
  • לא הוכח טעם מיוחד (טענה כללית ללא פירוט).
  • עורך הדין שהגיש את הבקשה ייצג בתיק בערכאה הקודמת והיה בקיא בו.
  • לא הוכחו סיכויי ערעור טובים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם שירות המילואים של עורכת הדין הצדיק את האיחור בהגשת הערעור.

תגיות נושא

  • הארכת מועד
  • סדרי דין
  • שירות מילואים
  • זכות הגישה לערכאות

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בש"א 4998/24
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון (לפני הרשמת ק' אזולאי)
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 65692-09-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: חי סלמן נגד המשיבים: 1. פדיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ 2. רשות מקרקעי ישראל – מחוז מרכז 3. הסוכנות היהודית לארץ ישראל ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 15.8.2024 בבש"א 4998/24 בשם המערער: עו"ד אורן אבלה פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 15.8.2024 בבש"א 4998/24, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור. דין הערעור להידחות. אכן, שירות מילואים ממושך של עורך דין מייצג מגבש "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד, ודאי בימים אלו. בעניין זה אף נראה כי יש לנקוט בגישה מקלה כאשר הטעם לאיחור בהגשת הליכים נעוץ בימי החירום המתרחשים עלינו. אולם אין די בהקשר זה בהעלאת טענה כללית לתקופת מילואים ארוכה של אחד מעורכי הדין במשרד (ללא פירוט מדויק של משך המילואים, כבענייננו). מעבר לכך, אף אם הייתה מונחת תשתית רלוונטית לעניין הימצאותה של עורכת הדין המטפלת בתיק בשירות מילואים ממושך, בא-כוח המערער אינו חולק על כך שהוא עצמו ייצג את המערער בדיונים בבית המשפט המחוזי. עולה אפוא כי מדובר במי שבקיא אף הוא בתיק, בוודאי ברמה מספקת להגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף המועד (והוא גם זה שהגיש לבסוף את הבקשה). בנסיבות אלו אין כל עילה להתערב בהחלטת הרשמת, ודאי נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לה בעניינים מעין אלו (וראו למשל: ער"א 3920/24 פלוני נ' פלוני (19.5.2024); ער"מ 3788/24 כהן נ' הכהן (13.5.2024); ער"א 1473/24 עלינאת נ' מסרי (9.4.2024)). בנוסף על האמור, כפי שהצביעה הרשמת, המערער לא העלה לפניה כל טענה בדבר סיכויי ההליך (ולבקשת הארכה צורף רק פסק דינו של בית המשפט המחוזי עליו ביקש לערער, ללא כתב ערעור). בנסיבות אלו, קשה לקבוע כי סיכויי ההליך מטים את הכף, וגם בטענות שהעלה המערער בהקשר זה בערעור שלפנַי, כי מדובר בפסק דין שגוי וכי נגרם לו נזק רב ועוול כתוצאה מכך שתביעתו לא התקבלה, אין כדי לשנות ממסקנה זו. גם אין לקבל את טענת המערער כי זכות הגישה שלו לערכאות גוברת על האיחור שנפל בנקיטת ההליך. זאת אף בשים לב לטענותיו כי טענותיה של משיבה 1 לעניין הסתמכותה על פסק הדין שניתן איננה ממן העניין. הכללים הקבועים בדין לעניין הארכת מועד מבטאים את האיזון בין זכויות בעל הדין מבקש הארכה, וביניהן זכות הגישה לערכאות, לבין זכויות בעל הדין שכנגד וכן אינטרסים ציבוריים שונים כגון יעילות, ודאות וסופיות הדיון (ער"א 781/24 כנאנה נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, פסקה 3 (13.2.2024); ע"ר 45111-09-24 ג'רוזלם רזידנס א.א בע"מ נ' מילר (30.9.2024); ער"פ 4162/24 פלוני נ' מדינת ישראל (27.6.2024)). שעה שבענייננו לא נמצא קיומו של "טעם מיוחד" כאמור, הפגיעה הנגרמת כתוצאה מכך בזכות הגישה לערכאות, שאינה זכות מוחלטת, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הארכת מועד. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ה (08 אוקטובר 2024). דוד מינץ שופט