פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ער"א 3095/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
מיכאל ורטנסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. פרקליטות מחוז מרכז
בקשה לפטור מאגרה וערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בבש"א 568/21 מיום 24.2.2021
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפנַי בקשה לפטור מאגרה וערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בבש"א 568/21 מיום 24.2.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטת הרשם מיום 26.1.2021, בגדרה נדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור.
המערער ביקש להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"ר 18656-10-19) מיום 6.1.2020, אשר דחה את ערעורו על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, בגדרה הורתה על מחיקת ההליך בו נקט המערער משלא הפקיד ערובה כנדרש. הבקשה, שהוגשה באמצעות הפקסימיליה, לא התקבלה לרישום, שכן לא ניתן להגיש לבית משפט זה כתב טענות ראשון הפותח הליך באמצעות הפקסימיליה. כמו כן, הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד הקבוע בדין להגשתה ומבלי שהוגשה בקשה מתאימה להארכת מועד ההגשה.
השגה על החלטת המזכירות שלא לקבל את הבקשה לרישום נדחתה ביום 23.9.2020 על ידי הרשמת ש' עבדיאן (בש"א 6632/20). בחלוף מספר חודשים הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת, והיא נדחתה ביום 26.1.2021 על ידי הרשם ר' גולדשטיין אשר קבע כי לא הוצג "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה. בקשה לעיון חוזר בהחלטה על הארכת המועד שהוגשה על ידי המערער בחלוף כחודש נוסף נדחתה אף היא ביום 24.2.2021 משלא נמצאה עילה לעיון חוזר. על החלטה זו הגיש המערער ערעור ולצידו בקשה לפטור מאגרה.
חלף דיון בבקשה לקבלת פטור מתשלום האגרה בוחר אני לדון בערעור לגופו, כך שהדיון בערעור ייערך מבלי לחייב את המערער בתשלום אגרה.
במסגרת ערעורו טוען המערער כי הרשם התעלם בהחלטתו מטענותיו, לא זימן אותו לדיון ולא יידע אותו על קיום דיון. כמו כן, העלה המערער טענות שונות בנוגע להתנהלות מזכירות בית המשפט אשר הביאה לעיכוב בהגשת בקשותיו.
דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת נרחב בעניינים מסוג זה, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו בנקל (ראו: ער"א 2743/21 מאיר נ' פריאנטה (6.5.2021); בש"א 8881/20 נובק נ' אברהם, פסקה 4 (24.12.2020); בש"א 8509/20 אפטר נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 3 (10.12.2020)). המערער לא הציג כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשם. הלכה היא כי הארכת מועד להגשת ערעור תינתן רק כאשר ישנו "טעם מיוחד" המצדיק את מתן ההארכה (וראו: תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ער"א 290/21 שרף יהושע ייזום פרויקטים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (14.1.2021)). בענייננו, בצדק קבע הרשם כי המבקש לא הציג כל טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הערעור. טענת המערער כי התנהלות לקויה במזכירות בית המשפט היא שהביאה לעיכוב בהגשת בקשותיו נטענה בעלמא וללא שהוצגה לכך כל אסמכתא. כפי שכבר ציינתי בתיק אחר בעניינו של המערער, טוב יעשה לוּ יפעל בהתאם להנחיות המזכירות (ער"א 569/21 ורטנסקי נ' רבינוביץ (27.1.2021)). יתירה מכך, להיעדרו של "טעם מיוחד" בבקשה שהוגשה לרשם מצטרף במקרה זה שיקול נוסף המצדיק את דחיית הערעור. על אף שהערעור הוגש לכאורה על החלטת הרשם מיום 24.2.2021, הלכה למעשה המערער מבקש לערער על ההחלטה המקורית מיום 26.1.2021. אולם הערעור הוגש בחלוף למעלה משלושה חודשים ממועד מתן ההחלטה (וראו: בש"א 3834/19 אבולפיה נ' עו"ד אבי אברמוביץ', פסקה 4 (30.6.2019)).
הערעור נדחה.
ניתן היום, ב' בסיון התשפ"א (13.5.2021).
ש ו פ ט
_________________________
21030950_N01.docx אק
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il