בג"ץ 10253/04 — העמותה לקידום הפיזיוטרפיה בישראל נ. מדינת ישראל - משרד הבריא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10253/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10253/04 בג"ץ 11181/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות העותרים בבג"ץ 10253/04: 1. העמותה לקידום הפיזיוטרפיה בישראל 2. מר עופר בן צבי העותרים בבג"ץ 11181/04: 1. העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק 2. גב' אריאלה צור נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד הבריאות 2. שר הבריאות עתירות למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ה' סילש בשם המשיבים: עו"ד ד' זילבר פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בפנינו שתי עתירות העוסקות בנושא הסדרת העיסוק במקצועות פרה-רפואיים. בעתירה האחת (10253/04) מדובר על פיזיותרפיה ובאחרת (11181/04) על ריפוי בעיסוק. בשתי העתירות מבוקש שבית משפט זה יורה למשיבים להימנע מהסדרת העיסוק על דרך תיקון פקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), אלא לפעול לחקיקתו של חוק מקצועות הבריאות. 2. העותרים שלפנינו ניהלו בשנה האחרונה מגעים מול המשיבים לשם הסדרת העיסוק במקצועות פרה-רפואיים בדרך חקיקה. במסגרת המגעים הללו גובשה הצעת חוק מקצועות הבריאות, התשס"ד-2004 (להלן - הצעת חוק מקצועות הבריאות). מגעים אלה נוהלו בעקבות עתירה שהוגשה בבג"צ 9250/02 האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת נ' משרד הבריאות (להלן - עתירת קלינאי התקשורת). בגדרה של אותה עתירה עלתה, בין היתר, סוגית הסדרתו בחקיקה של העיסוק במקצוע קלינאות התקשורת. הצעת חוק מקצועות הבריאות, שלגביה נוהלו המגעים בין בעלי הדין, אמורה הייתה להביא חוק מסגרת כולל, שיסדיר את העיסוק במקצועות פרה-רפואיים ובהם המקצועות הרלוונטיים לעותרים בעתירות שלפנינו. ביום 29.4.04, עת שעסקו הצדדים בניסוח טיוטת חוק מסגרת כולל, ניתן פסק דינו של בית משפט זה בבג"צ 2921/03 קאופמן נ' ד"ר שנון (טרם פורסם). בפסק דין זה, שעסק בהסדרת מקצוע הטיפול בהבעה ויצירה, נקבע כי לא ניתן היה לפגוע בזכותן של העותרות באותה עתירה לעסוק במקצוע האמור, מכוח נוהל שהתקבל על ידי רשות מינהלית. לפיכך, נקבע כי הנוהל נשוא העתירה בטל, אך כניסתה של הצהרת הבטלות לתוקף תהיה בתום 6 חודשים מיום מתן פסק הדין. משמעותו של פסק הדין האמור הייתה, כי על המשיבים היה להשלים את הליך החקיקה המתאים עד ליום 29.10.04. הערכתם של המשיבים הייתה, לטענתם, כי הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות בחוק מסגרת כולל תימשך זמן רב. על כן החליטו להסדיר העניין בגדר תיקון לפקודה ולא על ידי חקיקתו של חוק מקצועות הבריאות. הצעת חוק לתיקון הפקודה אושרה על ידי הממשלה ופורסמה ברשומות לאחר הגשת העתירות (הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 18) (העסקת אדם במקצוע בריאות במוסד רפואי), התשס"ה-2005, ה"ח הממשלה 155, 11.1.05). בגדר העתירות מעלים העותרים טענות שונות, הן נגד החלטתם המינהלית של המשיבים לקדם דווקא את התיקון לפקודה והן נגד תוכנו של התיקון המוצע. 3. דין העתירות להידחות. משמעותו של הסעד המבוקש על ידי העותרים היא כי נורה למשיבים להימנע מלהניח על שולחן הכנסת את התיקון המוצע לפקודה, לאחר שהצעת החוק אושרה כבר על ידי הממשלה ופורסמה ברשומות. אומנם, ההחלטה באיזה דרך לנקוט, תיקונה של הפקודה או חקיקתו של חוק נפרד, הינה החלטה מינהלית, אך ברי, שאין מדובר בהחלטה מינהלית רגילה אלא החלטה הקשורה בטבורה להליך החקיקה המתנהל בבית המחוקקים. משכך, היקף הביקורת של בית המשפט על החלטה כאמור הינו מצומצם (השוו, בג"צ 3468/03, 3600/03 מרכז המועצות האזוריות בישראל נ' ממשלת ישראל (לא פורסם)). במקרה דנא נוצר אילוץ חדש עקב פסיקתו של בית משפט זה בבג"צ 2921/03 הנ"ל. התוצאה האופרטיבית של פסק הדין חייבה, לגישת המשיבים, לפעול במהירות לתיקון המצב ונראה כי אכן כך הוא. יש להניח, כי במסגרת הליכי החקיקה יוכלו העותרים לנסות ולהביע את עמדתם בנוגע להצעת החוק בפני הגורמים הרלוונטיים ובסופו של יום תקבע הכנסת האם לקבל או לדחות את הצעת החוק המוצעת. אם וכאשר הצעת החוק תתקבל יוכלו העותרים, אם תימצא להם עילה מתאימה, להעמיד את החוק לביקורתו החוקתית של בית משפט זה. בשלב זה, בו טרם החלו עדיין הליכי החקיקה בכנסת, העתירות מוקדמות מדי ודינן להידחות. כידוע, בית משפט זה לא יתערב בהליכי חקיקה בטרם אלה נסתיימו (ראו: בג"צ 761/86 מיעארי נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מב(4) 868, 876; בג"צ 4822/98 עזגד נ' הכנסת (לא פורסם); בג"צ 10703/02 המועצה לשיווק פרי הדר נ' ממשלת ישראל (לא פורסם)). יצוין עוד, כי ביום 19.1.05 ניתן פסק הדין בעתירת קלינאי התקשורת. המגעים בין הצדדים, אשר עליהם סומכים העותרים כבסיס לעתירותיהם הנוכחיות, התנהלו לאחר שהוגשה העתירה של קלינאי התקשורת. מפסק הדין האמור עולה, כי העותרות באותו עניין חזרו בהן מהעתירה. זאת, לאור המלצת בית המשפט ולאחר שבית המשפט ציין כי שמורה להן זכותן לחזור לבית משפט זה היה והצעת החוק לתיקון הפקודה לא תקודם בהליכי חקיקה תוך זמן סביר, או אם תהיה להן עילה לתקוף את החוק שיתקבל. עוד יוער, כי העותרות בשתי העתירות שבפנינו וכן אלה שבעתירת קלינאי התקשורת יוצגו על ידי אותה פרקליטה. מדובר, אם כן, בנושא רחב אחד הנוגע להסדרה בחוק של המקצועות הפרה-רפואיים. משנמחקה עתירת קלינאי התקשורת, אין מקום לנהוג בדרך אחרת בעתירה דנא. 4. אשר על כן, העתירות נדחות על הסף. העותרים בכל אחת משתי העתירות יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 5000 ש"ח. ניתן היום, כ' בשבט תשס"ה (30.1.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04102530_S03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/