קליימן נ' דפנה ברק ארז ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 29253-11-24 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין העותר: אלישע קליימן נגד המשיבים: 1. כב' השופטת דפנה ברק-ארז 2. בית המשפט העליון 3. אהרון פלאי קינן עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד שחר שפר פסק-דין השופט יוסף אלרון: העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת השופטת ד' ברק-ארז ב-רע"א 3722/24 מיום 20.6.2024, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ערכאות שיפוטיות אחרות (בג"ץ 19996-11-24 פישר נ' משרד המשפטים/אגף רישום והסדר מקרקעין, פסקה 2 (11.11.2024)). כך בכלל וכך בפרט כאשר מדובר בהחלטות שניתנו על ידי בית משפט זה (בג"ץ 2685/21 פלוני נ' בית המשפט העליון, פסקה 7 (28.4.2021)). זאת, למעט מקרים חריגים ונדירים שבהם מתגלה טעות בסיסית היורדת לשורש העניין, כדוגמת חריגה מסמכות במובנה הצר או שרירות קיצונית (בג"ץ 1894/21 יעקב נ' השופט עופר גרוסקופף, פסקה 6 (21.3.2021)). המקרה שלפנינו אינו מצדיק חריגה מהכלל האמור. טענות העותר, רובן ככולן, הן טענות ערעוריות מובהקות המופנות כלפי תוכן ההחלטה. למעשה, בעתירה מבוקש כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יידון מחדש לגופו בעניינו של העותר, על דרך של בירור ראיות והכרעה מחודשת במחלוקות העובדתיות שבין הצדדים. ברי אפוא כי העתירה אינה אלא ניסיון לערער על ההחלטות שניתנו בעניינו של העותר, ומשכך אין מקום לקבלה (בג"ץ 1080/20 פלונית נ' בית משפט עליון, פסקה 7 (11.2.2020)). העתירה נדחית אפוא; העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ה (12 נובמבר 2024). יוסף אלרון שופט עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט