תקנות התעבורה (תשכ"א-1961)
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הן קובץ החוקים המרכזי והמפורט ביותר המסדיר את התנועה והבטיחות בדרכים בישראל, מכוח פקודת התעבורה. התקנות קובעות את כללי ההתנהגות בכביש (כגון מהירות נסיעה, עקיפה ומתן זכות קדימה), את תנאי הרישוי של נהגים ורכבים, את דרישות התקינות של כלי הרכב, ואת חובותיהם של הולכי הרגל.
התקנות חלות על כלל משתמשי הדרך במדינה: נהגי רכבים פרטיים, מסחריים ודו-גלגליים, מפעילי תחבורה ציבורית, נוסעים, וכן הולכי רגל.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לתקנות אלו:
1. אמינות וקבילות של אמצעי אכיפה טכנולוגיים: פסיקות רבות עוסקות ברמת הדיוק והאמינות של מכשירים משטרתיים המשמשים לתיעוד עבירות, כגון מדחני מהירות (מצלמות א-3) ומכשירי בדיקת שכרות (ה"ינשוף"). בתי המשפט נדרשים להכריע באילו תנאים מכשירים אלו מהווים ראיה מספקת להרשעה.
2. חובת הזהירות וחלוקת האחריות: הפסיקה מעצבת את גבולות האחריות של נהגים כלפי משתמשי דרך פגיעים, בייחוד הולכי רגל במעברי חצייה. בתי המשפט בוחנים את מידת הרשלנות של הנהג לעומת "אשם תורם" אפשרי של הולך הרגל או של נהגים אחרים המעורבים בתאונה.
3. עבירות של "אחריות קפידה": רבות מעבירות התעבורה אינן דורשות הוכחת כוונה פלילית או מודעות מצד הנהג כדי להרשיעו. הפסיקה עוסקת רבות בפרשנות של הגדרה זו ובמקרים החריגים שבהם ניתן לפטור נהג מאחריות (למשל, עקב כשל מכני בלתי צפוי).
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את התקנות (466)
עוביידה חטאב נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על גזר דינו של נאשם שהורשע בעבירת הפקרה לאחר פגיעה בתאונת דרכים שגרמה למות אדם.
יו"ר ועדת ההיגוי של מורי הנהיגה נ. שר התחבורה
העותרים ביקשו כי המדינה תממן את עלויות התקנת ותחזוקת מערכות התיעוד במבחני הנהיגה המעשיים במקום להשיתן על מורי הנהיגה.
אשרף קיקס נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים קטלנית.
שרה פרידמן נ. משטרת ישראל
העותרים ביקשו להורות למשיבות לאכוף את איסור החנייה על מדרכות ולחדול מהקצאת מקומות חנייה על מדרכות שאינם עומדים בתקן נגישות.
קובי אמסלם שלו נ. מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל אביב
העותרים ביקשו להורות לפרקליטות להוסיף עבירת הפקרה לכתב אישום נגד נהג שפגע בבנם, גם אם לא עזב את זירת התאונה.
מנהל אסעד נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות הריגה ונהיגה בשכרות ועל גזר הדין שניתן בגינן.
תום נתנאל גיא נ. מדינת ישראל
ערעורים על גזר דין בגין עבירות סמים, המתמקדים בטענות לאי-אחידות בענישה.
הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ. ישראל פוליקוב
האם מבטחת רשאית לפטור עצמה מחבות בביטוח אחריות כלפי צד שלישי כאשר המבוטח נהג תחת השפעת אלכוהול.
אוטו טסט בע"מ נ. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ערעור על דחיית עתירה לקבלת היתרים להפעלת שירותים נוספים במכון רישוי, בשל אי-עמידה בתנאי שטח.
ג'מאל אבו סיאם נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על גזר דין בגין עבירות הריגה וגרימת חבלה בתאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב נהיגה ברכב כבד לא תקין.
ירדן שוחט נ. מדינת ישראל
האם לבית המשפט יש סמכות להאריך תוקף של התחייבות להימנע מעבירה לפי סעיף 72 לחוק העונשין.
מרדכי ברנס נ. משרד התחבורה
ערעור על החלטת משרד התחבורה שלא להתיר ייבוא אוטובוס ציבורי זעיר שאינו עומד בדרישת גובה מעבר פנימי של 150 ס"מ.
בר אמסלם נ. מדינת ישראל
המערער הגיש ערעור על חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר עליו בגין עבירות תעבורה, החזקת סכין והפרעה לשוטר.
כפיר ששון נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר ועבירות נוספות במהלך מרדף משטרתי.
מדינת ישראל נ. ראמי חטיב
ערעור המדינה על זיכוי המשיב מעבירת הריגה והרשעתו בגרם מוות ברשלנות, ועל קולת העונש.
מועצה אזורית אל קסום נ. חברת נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשת
העותרת ביקשה להורות למשיבים להסדיר את צומת אבו-כף בשל סיכונים בטיחותיים וריבוי תאונות דרכים.
מדינת ישראל נ. אמנון סאלם
בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי לבטל פסקי דין שניתנו בהיעדר נאשמים בעבירות תעבורה.
חיים שמריהו חסקינד נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפקרה לאחר פגיעה ועבירות תעבורה נוספות.
עוסמאן אחמד נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות הריגה, הפקרה ועבירות תעבורה חמורות.
KRYKUN OLEKSANDR נ. מדינת ישראל
העותר ביקש לבטל תיקון לתקנות התעבורה המונע מבעלי רישיון ישיבה זמני לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל לקבל רישיון נהיגה.