תקנות התעבורה (תשכ"א-1961)
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הן קובץ החוקים המרכזי והמפורט ביותר המסדיר את התנועה והבטיחות בדרכים בישראל, מכוח פקודת התעבורה. התקנות קובעות את כללי ההתנהגות בכביש (כגון מהירות נסיעה, עקיפה ומתן זכות קדימה), את תנאי הרישוי של נהגים ורכבים, את דרישות התקינות של כלי הרכב, ואת חובותיהם של הולכי הרגל.
התקנות חלות על כלל משתמשי הדרך במדינה: נהגי רכבים פרטיים, מסחריים ודו-גלגליים, מפעילי תחבורה ציבורית, נוסעים, וכן הולכי רגל.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לתקנות אלו:
1. אמינות וקבילות של אמצעי אכיפה טכנולוגיים: פסיקות רבות עוסקות ברמת הדיוק והאמינות של מכשירים משטרתיים המשמשים לתיעוד עבירות, כגון מדחני מהירות (מצלמות א-3) ומכשירי בדיקת שכרות (ה"ינשוף"). בתי המשפט נדרשים להכריע באילו תנאים מכשירים אלו מהווים ראיה מספקת להרשעה.
2. חובת הזהירות וחלוקת האחריות: הפסיקה מעצבת את גבולות האחריות של נהגים כלפי משתמשי דרך פגיעים, בייחוד הולכי רגל במעברי חצייה. בתי המשפט בוחנים את מידת הרשלנות של הנהג לעומת "אשם תורם" אפשרי של הולך הרגל או של נהגים אחרים המעורבים בתאונה.
3. עבירות של "אחריות קפידה": רבות מעבירות התעבורה אינן דורשות הוכחת כוונה פלילית או מודעות מצד הנהג כדי להרשיעו. הפסיקה עוסקת רבות בפרשנות של הגדרה זו ובמקרים החריגים שבהם ניתן לפטור נהג מאחריות (למשל, עקב כשל מכני בלתי צפוי).
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את התקנות (466)
פלוני נ. מדינת ישראל
בקשה למחיקת ערעור שהגיש נפגע עבירה על פסק דין פלילי בעניינו של נאשם, בטענה כי לנפגע אין זכות ערעור בדין.
ג'ורג' גרייב נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על הרשעה וגזר דין בגין דריסת שוטר למוות והפקרה.
מוחמד בכר נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש (מאסר בפועל וחילוט רכב) בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר.
הדיל אבו גאלי נ. המנהל האזרחי
העותרים ביקשו מבית המשפט העליון להורות על מתן היתר או רישיון נהיגה בישראל עבור עותרת 1, תושבת האזור בעלת היתר איחוד משפחות.
כאמל דיאב נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות הריגה, נהיגה תחת השפעת סמים ועבירות תעבורה נוספות, ועל גזר הדין שכלל 15 שנות מאסר.
שמעיה יהושע גבאי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת גרם מוות ברשלנות ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים קטלנית.
אחמד אבו שריפה נ. מדינת ישראל
המערער ביקש מבית המשפט להורות על הנפקת אישור הפקדת רישיון נהיגה רטרואקטיבי לצורך חישוב תקופת פסילה, לאחר שלא הפקיד את הרישיון במועד.
עמותת "בצדק" נ. החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיק
ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי שילוט הכוונה שהוצב בדרך לרחבת הכותל הוא תמרור שהוצב כדין ולא שלט הדורש היתר בניה.
צאלח אלרנתיסי נ. ראש ענף כלכלה במנהל האזרחי
העותר ביקש לקבל היתר נהיגה בישראל מטעמים הומניטריים, חרף אי-עמידה בתנאי הסף של שהייה רצופה של 3 שנים.
סוהייב טליעה נ. מדינת ישראל
המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירת שוד שביצע במהלך חופשה ממאסר קודם.
רובן ג'קוב קריאף נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הפקרה לאחר פגיעה, בבקשה להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות.
פואד אל עסייוי נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על גזר דין בגין עבירת הריגה בתאונת דרכים שגרמה למותם של שלושה בני אדם.
מרעי עבד אלרחמן נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון וביטוח.
ניסים גבאי נ. משרד התחבורה
העותר ביקש לבטל את תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה המחייבת נהגי אוטובוסים פרטיים לחגור חגורת בטיחות.
פלוני נ. ד"ר אהוד רוזנר
תביעת פיצויים בגין נזקי גוף קשים שנגרמו בתאונת דרכים עקב רשלנות נהג אחר, תוך דיון באשם תורם של הנפגע שנהג ללא רישיון וביטוח.
הרה"ג יעקב אריאל נ. שר התחבורה והבטיחות בדרכים
העותרים ביקשו להורות למשרד התחבורה לאכוף איסור הפעלת שירותי הסעה ללא רישיון על עיריית רמת גן בשל הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
מחמד עבידיה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירת הריגה בנהיגה.
סאלח פחמאוי נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בעבירת תעבורה.
מתניה ברנע נ. מדינת ישראל
המערער ביקש לחזור בו מהודייתו בכתב אישום בשל הבטחה שניתנה לו על ידי סנגורו הקודם לתוצאה עונשית מסוימת.
איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה נ. תעבורה על בוח (2007)
ערעור על פסק דין שקבע כי העסקת קצין בטיחות בתעבורה אינה מחייבת יחסי עובד-מעביד.