תקנות התעבורה (תשכ"א-1961)
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הן קובץ החוקים המרכזי והמפורט ביותר המסדיר את התנועה והבטיחות בדרכים בישראל, מכוח פקודת התעבורה. התקנות קובעות את כללי ההתנהגות בכביש (כגון מהירות נסיעה, עקיפה ומתן זכות קדימה), את תנאי הרישוי של נהגים ורכבים, את דרישות התקינות של כלי הרכב, ואת חובותיהם של הולכי הרגל.
התקנות חלות על כלל משתמשי הדרך במדינה: נהגי רכבים פרטיים, מסחריים ודו-גלגליים, מפעילי תחבורה ציבורית, נוסעים, וכן הולכי רגל.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לתקנות אלו:
1. אמינות וקבילות של אמצעי אכיפה טכנולוגיים: פסיקות רבות עוסקות ברמת הדיוק והאמינות של מכשירים משטרתיים המשמשים לתיעוד עבירות, כגון מדחני מהירות (מצלמות א-3) ומכשירי בדיקת שכרות (ה"ינשוף"). בתי המשפט נדרשים להכריע באילו תנאים מכשירים אלו מהווים ראיה מספקת להרשעה.
2. חובת הזהירות וחלוקת האחריות: הפסיקה מעצבת את גבולות האחריות של נהגים כלפי משתמשי דרך פגיעים, בייחוד הולכי רגל במעברי חצייה. בתי המשפט בוחנים את מידת הרשלנות של הנהג לעומת "אשם תורם" אפשרי של הולך הרגל או של נהגים אחרים המעורבים בתאונה.
3. עבירות של "אחריות קפידה": רבות מעבירות התעבורה אינן דורשות הוכחת כוונה פלילית או מודעות מצד הנהג כדי להרשיעו. הפסיקה עוסקת רבות בפרשנות של הגדרה זו ובמקרים החריגים שבהם ניתן לפטור נהג מאחריות (למשל, עקב כשל מכני בלתי צפוי).
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את התקנות (466)
רדיו מרס בע"מ נ. שר התחבורה
העותרים ביקשו לבטל תקנות תעבורה המאפשרות בחירה בין שתי מתכונות של לוחיות רישוי בטענה לפגיעה בחופש העיסוק ואי-סבירות.
מועדון מכוניות וסיירות בישראל נ. שר התחבורה
העותרת ביקשה לבטל מכרז להנפקת רשיונות נהיגה בינלאומיים במטרה לשמר את מעמדה הייחודי בתחום.
מוריס שוואהנה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע, בטענה לפגיעה באחידות הענישה ביחס לשותף.
יוסף רייפנברג נ. רשות הרישוי - משרד התחבורה
העותר ביקש לבטל את הפנייתו לבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים לאחר שרישיונו נפסל מנהלית בעקבות תאונת דרכים.
יואל לידני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת גרימת מוות בנהיגה רשלנית לאחר שבית המשפט המחוזי הפך זיכוי של בית משפט השלום.
אהובה לוי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בגין נהיגה עם אוזניה אחת המחוברת לטלפון סלולרי, בניגוד לתקנה 169 לתקנות התעבורה.
רן פסח נ. מנהל רשות למחוז הדרום
בקשת רשות ערעור על פסילת רישיון נהיגה בשל שיטת הניקוד, בטענה לחוסר סמכות של רשות הרישוי.
דני מקמילן נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב את המדינה בהוצאות הגנתו של המבקש לאחר שזו חזרה בה מכתב האישום.
מזאוי נאסיף נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור בשאלה האם פליטת כדור מרובה של חייל במהלך נסיעה ברכב מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ. נאה יחיאל
האם נהג שרשיונו לא חודש בשל אי-תשלום קנסות זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
סרגיי פטושקין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת הריגה בנהיגה בשכרות ועל גזר הדין שקבע 30 חודשי מאסר בפועל.
ז'ק בניטה נ. עידית פדן - מנהלת אגף הרישוי - משרד התחבורה ירו
העותר ביקש מבית המשפט להורות למשרד התחבורה להעניק לו המלצה לקבלת רישיון להוראת נהיגה ללא עמידה במבחנים הרגילים, לאחר שסורב על ידי מנהל משרד הרישוי.
יובל דוב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה בתאונת דרכים.
חאלד בשיר נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת הפקרה לאחר תאונה ועל חומרת העונש.
חן דוד נ. שר התחבורה
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד התחבורה להתלות את רישיונו כבוחן רכב בשל כתבי אישום שהוגשו נגדו.
קפלן אלכסנדר נ. שר התחבורה
העותר ביקש לחייב את משרד התחבורה לאפשר לו להעביר את רכבו מבחן שנתי לאחר שהוכרז כ'אובדן גמור' בעקבות תאונה.
שלום תנעמי נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בגרימת מוות ברשלנות, הפקרה לאחר פגיעה ועבירות נלוות, ועל חומרת העונש.
אליהו חוג'ה נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על פסק דין שהרשיע נהג בנהיגה בשכרות ובגרימת מוות ברשלנות, כאשר המדינה עתרה להרשעה בעבירת הריגה.
דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת אגודת תחבורה באחריות שילוחית לעבירת התנהגות בלתי הולמת של נהג מטעמה כלפי נוסעת.
מלניק רבקה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים במעבר חצייה.