תקנות התעבורה (תשכ"א-1961)
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הן קובץ החוקים המרכזי והמפורט ביותר המסדיר את התנועה והבטיחות בדרכים בישראל, מכוח פקודת התעבורה. התקנות קובעות את כללי ההתנהגות בכביש (כגון מהירות נסיעה, עקיפה ומתן זכות קדימה), את תנאי הרישוי של נהגים ורכבים, את דרישות התקינות של כלי הרכב, ואת חובותיהם של הולכי הרגל.
התקנות חלות על כלל משתמשי הדרך במדינה: נהגי רכבים פרטיים, מסחריים ודו-גלגליים, מפעילי תחבורה ציבורית, נוסעים, וכן הולכי רגל.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לתקנות אלו:
1. אמינות וקבילות של אמצעי אכיפה טכנולוגיים: פסיקות רבות עוסקות ברמת הדיוק והאמינות של מכשירים משטרתיים המשמשים לתיעוד עבירות, כגון מדחני מהירות (מצלמות א-3) ומכשירי בדיקת שכרות (ה"ינשוף"). בתי המשפט נדרשים להכריע באילו תנאים מכשירים אלו מהווים ראיה מספקת להרשעה.
2. חובת הזהירות וחלוקת האחריות: הפסיקה מעצבת את גבולות האחריות של נהגים כלפי משתמשי דרך פגיעים, בייחוד הולכי רגל במעברי חצייה. בתי המשפט בוחנים את מידת הרשלנות של הנהג לעומת "אשם תורם" אפשרי של הולך הרגל או של נהגים אחרים המעורבים בתאונה.
3. עבירות של "אחריות קפידה": רבות מעבירות התעבורה אינן דורשות הוכחת כוונה פלילית או מודעות מצד הנהג כדי להרשיעו. הפסיקה עוסקת רבות בפרשנות של הגדרה זו ובמקרים החריגים שבהם ניתן לפטור נהג מאחריות (למשל, עקב כשל מכני בלתי צפוי).
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את התקנות (466)
יניב חדד נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירות הריגה ונהיגה מסוכנת שגרמו למותו של אדם ולפציעת אחרים.
מדינת ישראל נ. רפאל אוחנה
האם עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה (שימוש ברכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש) היא עבירה של אחריות קפידה.
ערן וייסמן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.
יוסף רבין נ. הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב
המערער תבע פיצויים בגין תאונת דרכים, בעוד המשיבה טענה כי מדובר בנפילה מסוס, ובית המשפט קבע כי המערער לא הוכיח את גרסתו.
מדינת ישראל נ. פלוני
ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הסעת שוהים בלתי חוקיים, גניבת רכב ועבירות נוספות.
פליקס מילנר נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בניסיון לרצח וגזר דין בטענה להעדר מודעות לכוונות היורה וקיומו של ספק סביר.
חיים בן הרוש נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה בתאונת דרכים.
יצחק רביבו נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ
האם נהג שלא חידש את רישיון הנהיגה שלו במשך כ-20 שנה זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או שמא מדובר בנהיגה ללא רישיון השוללת זכאות.
פלוני נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית בשל סיוע לגורמי ביטחון, ובהמשך ביקש להורות על מתן רישיון נהיגה ישראלי.
כמאל הייב נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה בפסילה ועבירות נוספות במהלך מרדף משטרתי.
בהגה חסון נ. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין פיטורי עובד ופיצויים בגין פיטורין שלא כדין.
מדינת ישראל (משרד התחבורה, רשות הרישוי והנהלת בתי נ. יפעת מי
בקשת רשות ערעור על אישור תובענה ייצוגית נגד המדינה בגין תקנה 12 לתקנות התעבורה.
באסל גאבר נ. מדינת ישראל
האם ניתן להורות על חילוט רכב ששימש להסעת שוהים בלתי חוקיים מכוח סעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, גם כאשר קיימת הוראת חילוט ספציפית בחוק הכניסה לישראל.
דוד גולה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות גרם מוות ברשלנות, הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח, ועל העונש שהוטל בגינן.
אסלאם אבו רמילה נ. מדינת ישראל
ערעור על תקופת פסילת רישיון הנהיגה שנגזרה על המערער בגין עבירת גרם מוות ברשלנות.
מוניות קו 2 -אחדות שעריה נ. משרד התחבורה
עתירות כנגד חוקתיות וחוקיות הרפורמה בענף מוניות השירות, לרבות דרישות רישוי, הליכים תחרותיים וערבויות בנקאיות.
טלילה קסובק נ. מדינת ישראל
בקשה למשפט חוזר וזיכוי מנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לאחר שהתברר כי המבקשת הייתה רשאית לנהוג ברישיונה הזר כעולה חדשה.
רון רגואן נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירות תעבורה בשל טעות עובדתית שנפלה בהכרעת הדין של הערכאה הדיונית.
נאהי עראידה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של גרימת מוות ברשלנות ואי-ציות לרמזור.
זיו קקיאשווילי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וסירוב להיבדק, בטענה להודאת שווא עקב ייעוץ משפטי לקוי.