תקנות התעבורה (תשכ"א-1961)
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, הן קובץ החוקים המרכזי והמפורט ביותר המסדיר את התנועה והבטיחות בדרכים בישראל, מכוח פקודת התעבורה. התקנות קובעות את כללי ההתנהגות בכביש (כגון מהירות נסיעה, עקיפה ומתן זכות קדימה), את תנאי הרישוי של נהגים ורכבים, את דרישות התקינות של כלי הרכב, ואת חובותיהם של הולכי הרגל.
התקנות חלות על כלל משתמשי הדרך במדינה: נהגי רכבים פרטיים, מסחריים ודו-גלגליים, מפעילי תחבורה ציבורית, נוסעים, וכן הולכי רגל.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לתקנות אלו:
1. אמינות וקבילות של אמצעי אכיפה טכנולוגיים: פסיקות רבות עוסקות ברמת הדיוק והאמינות של מכשירים משטרתיים המשמשים לתיעוד עבירות, כגון מדחני מהירות (מצלמות א-3) ומכשירי בדיקת שכרות (ה"ינשוף"). בתי המשפט נדרשים להכריע באילו תנאים מכשירים אלו מהווים ראיה מספקת להרשעה.
2. חובת הזהירות וחלוקת האחריות: הפסיקה מעצבת את גבולות האחריות של נהגים כלפי משתמשי דרך פגיעים, בייחוד הולכי רגל במעברי חצייה. בתי המשפט בוחנים את מידת הרשלנות של הנהג לעומת "אשם תורם" אפשרי של הולך הרגל או של נהגים אחרים המעורבים בתאונה.
3. עבירות של "אחריות קפידה": רבות מעבירות התעבורה אינן דורשות הוכחת כוונה פלילית או מודעות מצד הנהג כדי להרשיעו. הפסיקה עוסקת רבות בפרשנות של הגדרה זו ובמקרים החריגים שבהם ניתן לפטור נהג מאחריות (למשל, עקב כשל מכני בלתי צפוי).
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את התקנות (466)
דוד כהן נ. מדינת ישראל
בקשה למשפט חוזר וזיכוי מעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, בטענה כי המבקש החזיק ברישיון נהיגה בריטי תקף העונה על דרישות תקנות התעבורה.
קצין התגמולים נ. נפתלי רוקח
פרשנות סעיף 9 לחוק הנכים השולל תגמולים מנכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו, בהקשר של תאונות דרכים.
פיסל יוסף נ. מדינת ישראל
בקשות רשות ערעור על הרשעה בנהיגה ברכב ארוך מהמותר, בטענה לאכיפה בררנית נגד הנהגים בלבד ולא נגד בעלי הרכב.
יוסף אונגרפלד נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק תעבורה של המערער.
זאב גיא נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בגין חניית רכב נושא תג נכה במקום המיועד לפריקה וטעינה.
ישי תעיזי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בפסילה והפרת הוראה חוקית.
בשיר הייב נ. מדינת ישראל
המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, תקיפה הגורמת חבלה, הפרעה לשוטר, מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט.
זריף אבו שקרא נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הכשלת שוטר והסעת נוסעים מעל המותר.
סאלחה סאלח חוסין נ. משרד המשפטים / פרקליטות המדינה
העותרים ביקשו לבטל את החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין שוטרת שביצעה עבירות תנועה לטענתם, בעת שרשמה להם דוחות.
רמי גראב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה.
ואיל אל מחתסב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד, נהיגה ללא רישיון ומעשי פזיזות ורשלנות.
אגד אגודה שיתופית לתחבורה נ. מדינת ישראל משרד התחבורה
ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה שלא לפסול עצמו מלדון בתיקים נגד המערערת בטענה למשוא פנים.
מדינת ישראל נ. בנימין רבינוביץ
ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב בגין נהיגה ללא רישיון, גרימת תאונה קשה, הפקרה ושיבוש מהלכי משפט.
מחמד אבו גוידר נ. ישראל מדינת
בקשת רשות ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירת מהירות מופרזת (195 קמ"ש).
עיזאת אבו רביעה נ. מדינת ישראל [משרד התחבורה ]
בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט בטענה כי המשיב לא קיים את פסק הדין שניתן בעתירה קודמת בנושא ייבוא אישי של רכבי סיור.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור המדינה על זיכוי המשיב מעבירת הריגה לאחר שגרם למותם של שניים במהלך מירוץ מכוניות לא חוקי.
מדינת ישראל נ. פלוני
ערעור המדינה על זיכוי המשיב מעבירת הריגה בגין מותם של שני משתתפים במירוץ מכוניות לא חוקי שבו השתתף.
קובי שיינברום נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
יהושע בלום נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש (8 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירות של גרימת מוות ברשלנות ועזיבת מקום תאונה.
יוסי לוין נ. מדינת ישראל
המערער ביקש לפסול שופט מלדון בעניינו בטענה כי השופט דן בעניינו בעבר בטווח זמן קצר מדי.