פקודת התעבורה [נוסח חדש]
פקודת התעבורה [נוסח חדש] היא דבר החקיקה המרכזי המסדיר את כללי ההתנהגות, הבטיחות והתנועה בדרכים במדינת ישראל. הפקודה קובעת את התנאים לקבלת רישיונות נהיגה ורכב, מגדירה את עבירות התנועה השונות ואת העונשים עליהן, ומסדירה את סמכויות האכיפה של המשטרה ובתי המשפט לתעבורה.
הפקודה חלה באופן נרחב על כל משתמשי הדרך בישראל, לרבות נהגי רכבים פרטיים ומסחריים, רוכבי דו-גלגלי (כולל כלים חשמליים), הולכי רגל ובעלי רכבים.
בתי המשפט נדרשים לפרש וליישם את הוראות הפקודה באלפי תיקים מדי שנה. בפסיקה בולטים שלושה היבטים מרכזיים:
1. נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים: הפסיקה עוסקת רבות ברמת האמינות של מכשירי המדידה (כגון מכשיר ה"ינשוף"), בדרישות הפרוצדורליות לביצוע הבדיקות, ובהגדרת הסירוב להיבדק כעבירה המקימה חזקת שכרות. בתי המשפט נוקטים לרוב במדיניות ענישה מחמירה בתחום זה לשם הרתעה.
2. אחריות בעלי הרכב (אחריות קפידה): הפקודה קובעת כי בעל הרכב אחראי לעבירות שבוצעו ברכבו, גם אם לא הוא נהג בו בפועל. הפסיקה מתווה את התנאים והראיות הנדרשים כדי שבעל הרכב יוכל להוכיח כי אדם אחר נהג ברכב, ובכך להסיר מעצמו את האחריות הפלילית.
3. פסילת רישיון נהיגה (מנהלית ושיפוטית): בתי המשפט דנים באיזון שבין הצורך להגן על הציבור מפני נהגים מסוכנים (למשל באמצעות פסילה מנהלית מיידית על ידי קצין משטרה), לבין הפגיעה בחופש התנועה ובמטה לחמו של הנהג. הפסיקה מגדירה את עילות ההתערבות בהחלטות אלו ואת המקרים בהם יסווג הרישיון לצרכי עבודה.
הפסיקה הענפה סביב פקודת התעבורה מעצבת הלכה למעשה את נורמות ההתנהגות בכביש ואת גבולות האכיפה והענישה בישראל.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (757)
מוריס שוואהנה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע, בטענה לפגיעה באחידות הענישה ביחס לשותף.
מדינת ישראל נ. מאיר דהן
ערעור המדינה על זיכויו של המשיב מעבירות גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה, לאחר שבית המשפט המחוזי זיכה אותו בשנית למרות קביעת בית המשפט העליון כי הוכחה אשמה לכאורה.
יואל לידני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת גרימת מוות בנהיגה רשלנית לאחר שבית המשפט המחוזי הפך זיכוי של בית משפט השלום.
נתן דיק נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בטענה כי סניגוריו של המבקש חזרו בהם מהערעור על ההרשעה בניגוד לרצונו.
יצחק שקרוב נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על עונש פסילה שהוטל בגין עבירת תעבורה, לאור תיקון חקיקה בסעיף 35 לפקודת התעבורה.
אברהם אברהים נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירות אלימות חמורות, הדחה בחקירה ונהיגה בפסילה.
רן פסח נ. מנהל רשות למחוז הדרום
בקשת רשות ערעור על פסילת רישיון נהיגה בשל שיטת הניקוד, בטענה לחוסר סמכות של רשות הרישוי.
מדינת ישראל נ. פלוני
ערעור על הרשעה ועונש בגין הריגה וזיכוי מעבירת הפקרה לאחר פגיעה.
יוסף י.פריצקי,עו"ד נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל תקנות שעת חירום ששינו את אמצעי הזיהוי בבחירות לרשויות המקומיות עקב עיצומים במשרד הפנים.
צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ. נאה יחיאל
האם נהג שרשיונו לא חודש בשל אי-תשלום קנסות זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
עו"ד איתמר כץ נ. רס"ר בירן אורי
העותר ביקש להצהיר שמדיניות המשטרה להעמיד לדין בעל רכב אחד מתוך בעלים משותפים בעבירות תעבורה היא שרירותית ומפלה.
מוניר יוסף נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת עונש מאסר ועל חילוט רכב בעבירות סמים.
סרגיי פטושקין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת הריגה בנהיגה בשכרות ועל גזר הדין שקבע 30 חודשי מאסר בפועל.
יובל דוב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה בתאונת דרכים.
חאלד בשיר נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת הפקרה לאחר תאונה ועל חומרת העונש.
קפלן אלכסנדר נ. שר התחבורה
העותר ביקש לחייב את משרד התחבורה לאפשר לו להעביר את רכבו מבחן שנתי לאחר שהוכרז כ'אובדן גמור' בעקבות תאונה.
שלום תנעמי נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בגרימת מוות ברשלנות, הפקרה לאחר פגיעה ועבירות נלוות, ועל חומרת העונש.
מאג'ד הייב נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על פסק דין בגין עבירות הריגה והפקרה לאחר תאונת דרכים קטלנית.
דב גורטלר נ. משטרת ישראל-ענף תנועה
העותר ביקש להכריע בשאלת מועד תחילת וסיום תקופת פסילה מנהלית של רישיון נהיגה.
אליהו חוג'ה נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על פסק דין שהרשיע נהג בנהיגה בשכרות ובגרימת מוות ברשלנות, כאשר המדינה עתרה להרשעה בעבירת הריגה.