פקודת הראיות [נוסח חדש]
פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 היא אחד ממעשי החקיקה המרכזיים במערכת המשפט הישראלית. הפקודה מסדירה את הכללים לפיהם בתי המשפט קובעים אילו הוכחות (ראיות) מותר להציג במהלך משפט, כיצד יש להציגן, וכיצד להעריך את מידת אמינותן.
הפקודה חלה על כלל ההליכים המשפטיים בישראל – האזרחיים והפליליים כאחד. היא מחייבת את בתי המשפט והטריבונלים השיפוטיים, ונוגעת לכל מי שמשתתף בהליך המשפטי: שופטים, עורכי דין, בעלי דין ועדים.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישום הפקודה:
1. המעבר מ"קבילות" ל"משקל": בעבר, בתי המשפט נהגו לפסול ראיות רבות מלכתחילה בשל אי-עמידה בכללים טכניים (שאלת הקבילות). הפסיקה המודרנית מובילה מגמה הפוכה: בית המשפט נוטה לקבל כמעט כל ראיה רלוונטית, ובשלב מאוחר יותר להחליט כמה כוח שכנוע ואמינות יש לייחס לה (שאלת המשקל).
2. חסינות ואיזון אינטרסים: הפקודה מסדירה חסיונות שונים (כמו חיסיון עורך דין-לקוח, חיסיון רפואי או חיסיון לטובת המדינה). בפסיקה נדון ללא הרף האיזון העדין שבין השאיפה לחשיפת האמת לבין הגנה על ערכים חשובים אחרים, כמו פרטיות וביטחון המדינה, תוך קביעת התנאים להסרת החיסיון במקרים חריגים.
3. התאמה לעידן הדיגיטלי: מאחר שהפקודה נחקקה במקור לפני עשרות שנים, הפסיקה נדרשת להתאים את הוראותיה למציאות הטכנולוגית המשתנה. בתי המשפט מעצבים את הכללים לקבלת ראיות דיגיטליות, כגון הודעות וואטסאפ, תכתובות דואר אלקטרוני, הקלטות ופלט מחשב, תוך בחינת מידת האותנטיות שלהן.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להרחבת הידע הכללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (1308)
אבי מזרחי ואח' נ. מ"י
משה קיס (אריק- בר) נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות שידול לסחר וייצוא סמים וקשירת קשר, בטענה לפגמים בהליך קבלת הודיית הנאשם ובטענה לאי-הוכחת יסודות השידול.
אנטולי מירופולסקי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערערים ברצח חברם, המבוססת על ראיות נסיבתיות וסתירות בגרסאותיהם.
רדא יאסין נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות סחר בסמים, תקיפת שוטר, בריחה והדחה בחקירה.
מוחמד אל נסאסרה נ. לישכת עורכי הדין של מדינת ישראל הוועד המר
האם לשכת עורכי הדין רשאית להתחשב בהרשעה פלילית שהתיישנה או נמחקה לצורך קבלת מועמד להתמחות או חידוש חברות בלשכה.
אלכסנדר קוסטין נ. הועד המרכזי של לשכת עו"ד
האם לשכת עורכי הדין רשאית להתחשב בהרשעה פלילית שהתיישנה או נמחקה לצורך קבלת מועמד להתמחות או חידוש חברות בלשכה.
בנק לאומי לישראל בע"מ נ. גניה חזן
המערער ערער על פסק דין שקבע כי התחייבות הבנק להקטין את סכום הבטחונות של המשיבים חלה על כל הפקדה בחשבון, ולא רק על הפקדות ממקורות חיצוניים.
חמזה דרבאס נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות ביטחוניות ועל חומרת העונש בגין חברות בארגון עוין וניסיון לרצח.
מדינת ישראל נ. שי בלזר
ערעור הדדי על הרשעה בעבירת הריגה ועל חומרת העונש בגין אירוע אלימות בכביש שהוביל למותו של נהג אוטובוס.
חלאילה פהד נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות שידול לחבלה בנסיבות מחמירות וסיוע לאחר מעשה רצח, ועל חומרת העונש.
עמוס וייזל נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, על בסיס ראיות נסיבתיות.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות אינוס, מעשה סדום, איומים ותקיפה, בטענה כי המתלוננת בדתה את עבירות המין כעלילת שווא.
שאולי בר נוי נ. שר המשפטים
ערעור על החלטת רשמת לדחות בקשה לפטור מאגרה בשל אי-צירוף תצהיר כדין.
ואדים פורטנוי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח כפול, קשירת קשר ושוד בנסיבות מחמירות.
אריאל אטיה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירות של שידול לסחר בסמים, קשירת קשר והדחה בחקירה.
דוד כבירי נ. בנק לאומי לישראל בע"מ
תביעת רשלנות נגד בנק בטענה למסירת מידע כוזב על חשבון בנק ששימש למעשי מרמה, אשר גרם למערער נזק כספי.
יוסף קסטוריאנו נ. כבוד השופטת ח.כוחן
העותר ביקש להורות על הפרדת משפטו ממשפט אביו, בטענה כי ניהול משפט משותף מקפח את הגנתו בשל החשש מהפללת אביו.
עמותת יל'א 1993 ילוד ללא אב התנועה לזכויות המשפחה נ. שר המשפ
ניסיון לעקוף פסק דין פלילי חלוט באמצעות עתירה לבג"ץ בטענה משפטית חדשה לגבי נוסח סעיף 42ד לפקודת הראיות.
פלוני נ. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטה למנוע מהמבקש לעיין בבקשת עזרה משפטית של רשות זרה (קנדה) לקבלת מסמכי בנק שלו.
מדינת ישראל נ. איסמעיל בן מחמוד זביידה
ערעור המדינה על זיכוי המשיבים מעבירות החזקת נכס חשוד וערעור המשיב 2 על הרשעתו בשינוי זהות רכב.