פקודת הראיות [נוסח חדש]
פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 היא אחד ממעשי החקיקה המרכזיים במערכת המשפט הישראלית. הפקודה מסדירה את הכללים לפיהם בתי המשפט קובעים אילו הוכחות (ראיות) מותר להציג במהלך משפט, כיצד יש להציגן, וכיצד להעריך את מידת אמינותן.
הפקודה חלה על כלל ההליכים המשפטיים בישראל – האזרחיים והפליליים כאחד. היא מחייבת את בתי המשפט והטריבונלים השיפוטיים, ונוגעת לכל מי שמשתתף בהליך המשפטי: שופטים, עורכי דין, בעלי דין ועדים.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישום הפקודה:
1. המעבר מ"קבילות" ל"משקל": בעבר, בתי המשפט נהגו לפסול ראיות רבות מלכתחילה בשל אי-עמידה בכללים טכניים (שאלת הקבילות). הפסיקה המודרנית מובילה מגמה הפוכה: בית המשפט נוטה לקבל כמעט כל ראיה רלוונטית, ובשלב מאוחר יותר להחליט כמה כוח שכנוע ואמינות יש לייחס לה (שאלת המשקל).
2. חסינות ואיזון אינטרסים: הפקודה מסדירה חסיונות שונים (כמו חיסיון עורך דין-לקוח, חיסיון רפואי או חיסיון לטובת המדינה). בפסיקה נדון ללא הרף האיזון העדין שבין השאיפה לחשיפת האמת לבין הגנה על ערכים חשובים אחרים, כמו פרטיות וביטחון המדינה, תוך קביעת התנאים להסרת החיסיון במקרים חריגים.
3. התאמה לעידן הדיגיטלי: מאחר שהפקודה נחקקה במקור לפני עשרות שנים, הפסיקה נדרשת להתאים את הוראותיה למציאות הטכנולוגית המשתנה. בתי המשפט מעצבים את הכללים לקבלת ראיות דיגיטליות, כגון הודעות וואטסאפ, תכתובות דואר אלקטרוני, הקלטות ופלט מחשב, תוך בחינת מידת האותנטיות שלהן.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להרחבת הידע הכללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (1308)
רחמים חי נ. מדינת ישראל
ערעורים מאוחדים של שבעה נאשמים על הרשעתם ועונשיהם בגין סחר בנשים לזנות, סרסרות, חטיפה ואונס, וערעור המדינה על קולת העונש.
י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ. שמאי גולדשטיין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר למבקש להעיד באמצעות כינוס וידאו מחו"ל ולאפשר את העדת עדיו האחרים.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להטיל על העורר צו פיקוח ומעקב למשך שלוש שנים וחצי לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין.
ויאצסלב קבוש נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין הרשעה בעבירת שוד ומידת העונש בגין עבירות אלימות.
מדינת ישראל נ. אושר ("אושרי") כהן
ערעור הדדי על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין.
מכלוף אלפונסו נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע של עונש פסילת רישיון נהיגה.
אברהים אבו-שנדי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר.
מדינת ישראל נ. אהרון לימור
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין הסדר כובל בשוק הירקות המוקפאים, תוך בחינת תחולת הפטור החקלאי.
עלי אבוסמור נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערער בעבירה של אי מניעת פשע, לאחר שזוכה בערכאה הראשונה מהעבירות המקוריות שיוחסו לו בכתב האישום.
נוהא פרוך ו-5 אחרים נ. בית החולים מוקאסד
תביעה בגין רשלנות רפואית בלידת רביעייה ומות היילודים, וטענות נגד המדינה בגין פיקוח לקוי על בית החולים.
טאהר אבו דיב נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה בנסיבות מחמירות על רקע סכסוך משפחתי.
אשרף אבו-ליטאף נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח וגזר דין, תוך התמקדות בשאלת מעמדו של עד המדינה בתיק.
אמיר נגה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות של קשירת קשר וחבלה בכוונה מחמירה.
עומר ארמין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות של קשירת קשר להובלת נשק והובלת נשק, ועל גזר הדין שנגזר בגינן.
יצחק איסקוב נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח בעקבות אירוע ירי בכביש, בטענה להגנה עצמית, העדר שליטה וקנטור.
מדינת ישראל נ. פלוני
גל גורן הולצברג נ. אביבה מירז
המערערים תבעו השבת כספים מקופת גמל שהועברו על ידי המנוחה (חסויה) לטובת האפוטרופוסית שלה (המשיבה 1), בטענה להשפעה בלתי הוגנת וניגוד עניינים.
דולב חברה לביטוח בע"מ נ. סיגלית קדוש
האם פוליסת ביטוח חובה מכסה נהיגה של מורשה ברכב לצרכי עסקו שלו, כאשר הפוליסה מתירה שימוש לצרכי עסקו של בעל הפוליסה בלבד.
יוסף רבין נ. הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב
המערער תבע פיצויים בגין תאונת דרכים, בעוד המשיבה טענה כי מדובר בנפילה מסוס, ובית המשפט קבע כי המערער לא הוכיח את גרסתו.
יהודה אלחנטי נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי לאחר שנחשף לטענה בדבר ראיה לא קבילה.