פסקי דין בית המשפט העליון

פקודת החברות [נוסח חדש]

פקודת החברות [נוסח חדש] היא אחד מדברי החקיקה המרכזיים בתחום המשפט העסקי בישראל. בעבר הסדירה הפקודה את כלל ההיבטים הנוגעים להקמה, ניהול ופירוק של חברות. עם חקיקת חוק החברות בשנת 1999, ובהמשך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשנת 2018, הועברו מרבית הנושאים לחוקים החדשים. כיום, הפקודה מסדירה בעיקר נושאים ספציפיים שנותרו בתוקף, ובראשם דיני שיעבודים של נכסי חברות ורישום של חברות זרות.

על מי הפקודה חלה?

הפקודה חלה על חברות הרשומות בישראל, על תאגידים זרים המקיימים פעילות עסקית בארץ (חברות חוץ), וכן על נושים (כגון בנקים, ספקים או מחזיקי אג"ח) המבקשים להבטיח את חובם באמצעות שיעבוד נכסי החברה.

היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:

בתי המשפט נדרשים לפרש את הוראות הפקודה בעיקר בשלושה תחומים מרכזיים:

1. תוקפם וסיווגם של שיעבודים: פסיקה ענפה עוסקת בהבחנה בין "שיעבוד קבוע" (החלה על נכס ספציפי) לבין "שיעבוד צף" (המרחף על כלל נכסי החברה), ובשאלה מי מבין הנושים זכאי לקבל ראשון את כספו בעת קריסת החברה.

2. מועדי רישום שיעבודים: הפקודה קובעת כי יש לרשום שיעבוד ברשם החברות תוך 21 יום מיצירתו. בפסיקה נדונות השלכות של אי-רישום בזמן, ובקשות להארכת מועד הרישום כאשר קיים חשש לפגיעה בנושים אחרים.

3. מעמדן של חברות חוץ: פסק דין רבים עוסקים בשאלה מתי פעילות של תאגיד זר בישראל מחייבת אותו להירשם כ"חברת חוץ" לפי הפקודה, ומהן סמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי חברות אלה.

התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרת הידע הכללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.

פסקי דין שאזכרו את הפקודה (363)

שילר גד - עו"ד הנאמן על נכסי הפש"ר נ. לוין אלון - בפשיטת רגל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר לפושט רגל לנהל בעצמו הליכים משפטיים נגד תביעות חוב, במקום בירורן בפני הנאמן.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?