חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (התשמ"ח-1988)
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נועד להבטיח שוויון ולמנוע אפליה במקום העבודה. החוק אוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים או בין מועמדים לעבודה מחמת שורה ארוכה של עילות, ובהן: מגדר, נטייה מינית, מעמד אישי, הורות, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה פוליטית ושירות במילואים.
האיסור על אפליה חל על כל שלבי התעסוקה: החל משלב הקבלה לעבודה (כולל פרסום מודעות דרושים), דרך תנאי העבודה, הזדמנויות לקידום ושליחה להכשרות מקצועיות, ועד להחלטות על פיטורים או פיצויי פיטורים. החוק חל על מרבית המעסיקים בישראל, למעט מעסיקים של פחות משישה עובדים.
בפסיקת בתי הדין לעבודה נדונים בהרחבה כמה היבטים מרכזיים של החוק:
1. העברת נטל ההוכחה: מאחר שקשה להוכיח אפליה באופן ישיר, הפסיקה מיישמת את קביעת החוק לפיה אם המועמד או העובד מוכיחים כי עמדו בתנאים הנדרשים לתפקיד, הנטל עובר אל המעסיק להוכיח כי החלטתו התקבלה משיקולים ענייניים בלבד ולא מתוך אפליה.
2. אבחנה מול אפליה (דרישות התפקיד): בתי הדין בוחנים בקפדנות טענות של מעסיקים לפיהן דרישה מסוימת היא הכרחית לאופי התפקיד. הפסיקה מבחינה בין דרישה עניינית ולגיטימית לבין דרישה שיש בה משום אפליה עקיפה (למשל, דרישה לשעות עבודה ממושכות שאינן הכרחיות, המפלה בפועל הורים עובדים).
3. פיצויים ללא הוכחת נזק: הפסיקה מדגישה את הפן ההרתעתי והחינוכי של החוק. בתי הדין נוטים לפסוק פיצויים כספיים משמעותיים לטובת עובדים או מועמדים שהופלו, גם ללא צורך בהוכחת נזק ממשי או כספי שנגרם להם.
התוכן המוצג במסמך זה מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (76)
פלוני נ. פלוני
האם תביעה בגין פיטורי בן זוג מעסק בבעלות בן הזוג השני צריכה להתברר בבית הדין לעבודה או בבית המשפט לענייני משפחה.
פלצמן בל (יפה) נ. ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל
העותרת ביקשה לבטל את החלטת הצבא לשחררה משירות קבע, בטענה כי ההחלטה נבעה משיקולים פסולים בעקבות תלונה שהגישה נגד מפקדה.
"מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ. רים אבו חנא
ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו לקטינה שנפגעה בתאונת דרכים, ובפרט על אופן חישוב הפסד כושר ההשתכרות העתידי שלה.
רס"ר שרה אשכנזי נ. מפכ"ל המשטרה
העותרת טענה כי פיטוריה ממשטרת ישראל במהלך טיפולי פוריות מנוגדים לסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, גם אם לא נעדרה בפועל מהעבודה בשל הטיפולים.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. השר לבטחון פנים
העותרת טענה כי מדיניות המשיבים המציבה מגבלות גיל מקסימליות לקבלה לעבודה בשירות המדינה ובגופי הביטחון מהווה הפליה אסורה.
יוסף ברזני נ. בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ
בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין פרסום מטעה של בזק בנוגע לשיטת חישוב תעריפי שיחות לחו"ל.
פלונית נ. נציבות שירות המדינה ואח'
עתירה נגד החלטת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה למנוע ממתלוננת על עבירות מין ומלווה מטעמה להיות נוכחים בדיונים שהתנהלו בדלתיים סגורות.
עקיבא רוטשטיין נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל
העותר ביקש לבטל את החלטת המפכ"ל להוציאו לגמלאות בגיל 57 ולמנוע את פרישתו הכפויה מהמשטרה.
ניב איתנה נ. בית הדין הארצי לעבודה
העותרות טענו כי הסדרי הפרישה המוקדמת של קופת חולים כללית מפלים נשים לרעה לעומת גברים בכך שהגבילו את הפנסיה התקציבית לנשים עד גיל 60 בלבד.
ישראל פודלובסקי נ. נציב שירות המדינה
ערעור על הרשעה משמעתית בגין התנהגות בלתי הולמת והטרדה מינית של חיילות על ידי מנהל לשכה.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. ממשלת ישראל
העותרת ביקשה להורות לממשלה למנות נציגים ערבים למועצת מקרקעי ישראל כדי להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית.
רקנט אפרים נ. בית הדין הארצי לעבודה
האם הסכם קיבוצי הקובע גיל פרישה מוקדם לדיילי אוויר (60) לעומת עובדי קרקע (65) מהווה אפליה אסורה מחמת גיל?
שדולת הנשים בישראל נ. שר העבודה והרווחה
העותרת טענה כי מינויו של המשיב 2 לסמנכ"ל במוסד לביטוח לאומי נעשה ללא מתן ייצוג הולם לנשים במינהלת המוסד.
מדינת ישראל נ. בן אשר זוהר
ערעור המדינה על זיכוי מורה בשירות המדינה מעבירת משמעת של הטרדה מינית כלפי תלמידה.
תיאטרון ארצי לנוער נ. שרת המדע והאמנויות
העותר טוען כי המבחנים לחלוקת תמיכות ממשלתיות לתיאטרונים אינם שוויוניים ואינם עומדים בדרישות הדין, וכי הוא מקופח בחלוקת התמיכות בהשוואה לתיאטרונים ותיקים.