חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] (התשמ"ב-1982)
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (הידוע בכינויו "החסד"פ") הוא החוק המרכזי המגדיר את "כללי המשחק" של ההליך הפלילי במדינת ישראל. החוק קובע את הכללים הפרוצדורליים לפיהם מתנהל המשפט הפלילי, החל משלב הגשת כתב האישום על ידי המדינה, דרך שלבי המעצר, בירור האשמה, הצגת הראיות, ועד להכרעת הדין, גזר הדין והליכי הערעור.
החוק חל על כל הגורמים המעורבים בהליך הפלילי: בתי המשפט, רשויות התביעה (הפרקליטות והתביעה המשטרתית), ונאשמים בביצוע עבירות פליליות.
בפסיקת בתי המשפט נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. זכות העיון בחומרי חקירה (סעיף 74 לחוק): פסיקה ענפה עוסקת בשאלה אילו מסמכים וראיות שנאספו על ידי המשטרה נחשבים "חומר חקירה" שחובה להעבירו להגנה. בתי המשפט נדרשים לאזן בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין הגנה על פרטיותם של מתלוננים ועדים.
2. הגנה מן הצדק וביטול כתבי אישום: פסיקות רבות בוחנות טענות לפיהן הגשת כתב האישום או ניהולו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (למשל, במקרים של אכיפה בררנית או שיהוי קיצוני בהגשת האישום), דבר העשוי להוביל לביטול ההליך.
3. תיקון פגמים פרוצדורליים: בתי המשפט נדרשים להכריע מתי פגם טכני או דיוני שנפל במהלך המשפט פגע באופן ממשי בהגנת הנאשם ומצדיק את פסילת ההליך, ומתי מדובר בפגם שאינו גורם לעיוות דין וניתן לתיקון.
המידע המוצג הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (2060)
ליודמיליה שטארמן נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לפרקליטות להגיש ערעור על זיכויו של נהג אופנוע שגרם למות בתה בתאונת דרכים.
עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח וקשירת קשר, בטענה כי ההודאות הושגו באמצעים פסולים תוך פגיעה בזכויות הנאשם.
נוה גיתאי נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון לדחות בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר המשפטים
העותרת ביקשה לבטל מינויים של סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה כי המינויים נעשו ללא צורך פונקציונלי אמיתי, ללא שקיפות ובחוסר סבירות.
אלי פלח נ. מדינת ישראל
שמואל כהן נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותר ביקש להורות למשיבים להעמיד לדין פלילי או משמעתי את רן ארז בגין קבלת שכר שלא כדין והצהרות כוזבות, ולפטר אותו מעבודתו.
יגאל טרבלסי נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין בטענה כי בית המשפט המחוזי התערב באופן פסול בהסדר טיעון ונטע בנאשם ציפייה לעונש קל יותר.
אגבריה חלו נ. שר הפנים
העותר ביקש למנוע את הפסקת הליך איחוד המשפחות של אשתו, לבטל את רישום נישואיו השניים במרשם האוכלוסין ולהקפיא הליכים פליליים נגדו בגין ריבוי נישואין.
אלי (שלומי) שלו נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בהעדר נאשם בתיק תעבורה משנת 1996.
אנסטסיה מיקל נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח וגזר דין, כאשר בית המשפט המיר את ההרשעה להריגה וגזר את דינה.
גרשון פז דוד נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשל פגיעה בזכות הייצוג של המבקש.
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (ע"ר) נ. משטרת ישראל
העותרת ביקשה לחייב את המשטרה לקיים את הוראות החוק בדבר תיעוד חקירות בשפה המובנת לנחקר או תיעוד חזותי/קולי, בדגש על חקירות באיו"ש.
פלוני נ. מדינת ישראל
בקשת חברת הפקות להתיר פרסום חומרי חקירה חזותיים וקוליים מתיק פלילי ישן במסגרת תוכנית טלוויזיה.
מדינת ישראל נ. רון תורג'מן
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר פרסום קלטות חקירה של נאשם בטרם סיום ההליך הפלילי.
יניב חזיזה נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארה"ב בגין עבירות סמים.
היועץ המשפטי לממשלה נ. גיא מאיו
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המדינה לתרגם מסמכי הסגרה לעברית ולמסור למבוקשים רשימת ראיות שנאספו בישראל.
בן יששכר יעקב- מנכ"ל עמותת למען עתיד ילדנו נ. השופט יצחק יצח
העותר ביקש למנוע עריכת בדיקה פסיכיאטרית כפויה ולבטל את מינוי הסנגור הציבורי בהליך הפלילי המתנהל נגדו.
אולמי כינור דוד בע"מ נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרים ביקשו להורות על עיכוב הליכים פליליים נגדם בגין אי-קיום צו שיפוטי להריסת מבנה, בטענה כי הסירוב למתן היתר בנייה נגוע באפליה ובחוסר סבירות.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת אינוס ועל גזר הדין שהטיל 8 שנות מאסר בפועל.