חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (התשנ"ב-1992)
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק בשנת 1992, הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים בישראל. החוק מעגן את זכויות האדם הבסיסיות במעמד חוקתי על-חוקי, ומטרתו להגן עליהן כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מה החוק מסדיר?
החוק מגן על שורה של זכויות יסוד של כל אדם בישראל, ובהן: הזכות לחיים, לשלמות הגוף, לשמירה על הכבוד, לפרטיות, לחירות אישית, לקניין, ולחופש תנועה (כניסה ויציאה מהארץ).
על מי הוא חל?
החוק מטיל חובה ישירה על כל רשויות השלטון בישראל – הכנסת (כרשות מחוקקת), הממשלה (כרשות מבצעת) ובתי המשפט (כרשות שופטת) – לכבד את הזכויות המוגנות בו.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, ובפרט בבית המשפט העליון, נדונו מספר סוגיות ליבה הנוגעות לחוק זה:
1. ביקורת שיפוטית ו"פסקת ההגבלה": החוק קובע כי ניתן לפגוע בזכויות המוגנות בו רק בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בפסק הדין ההיסטורי בעניין בנק המזרחי, קבע בית המשפט כי מכוח חוק זה יש לו סמכות לבטל חוקים של הכנסת שפוגעים בזכויות אדם באופן שאינו עומד בתנאים אלה.
2. היקף הזכות לכבוד: מאחר שהמונח "כבוד" אינו מוגדר בחוק, הפסיקה פירשה אותו בהרחבה. נקבע כי הזכות לכבוד כוללת לא רק הגנה מפני השפלה, אלא גם זכויות נגזרות שלא נכתבו במפורש בחוק, כגון הזכות לשוויון, חופש הביטוי, והזכות לקיום חומרי בכבוד (תנאי מחיה מינימליים).
המידע המוצג הוא סיכום כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (1371)
מדינת ישראל נ. מחמוד בדווי
ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לפרשנות סעיף 17(ד) לחוק המעצרים ונוסח הצהרת התובע הנדרשת להארכת מעצר לאחר סיום חקירה.
אבישי בר- אושר נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש המשמעתי שהוטל על עובד מדינה שהשתתף בבחירות פנימיות במפלגה בניגוד לחוק.
א.אי.אס מערכות בע"מ נ. משה סער
תביעה בגין הפרת התחייבות לאי-תחרות ושמירת סודיות של עובד לשעבר.
פלוני נ. מדינת ישראל
האם מוסמך בית משפט להורות על מעצר של חשוד לצורך בדיקה פסיכיאטרית בתנאי אשפוז כפוי בטרם הוגש כתב אישום.
יפאורה תבורי בע"מ נ. הרשות השניה לטלויזיה ורדיו
עתירה נגד החלטת הרשות השנייה לפסול תשדיר פרסומת של חברת יפאורה תבורי בטענה לפגיעה ברגשות הציבור בשל תכנים מיניים.
ארבל אלוני נ. מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר פרסום שמותיהם של המערערים, שהורשעו בעבירות כבגירים, למרות שפרסום זה יחשוף את זהותם כמי שהורשעו ברצח בהיותם קטינים.
אריק (מוריס) טייב נ. מדינת ישראל
אליהו עובדיה נ. מדינת ישראל
בקשה להחזרת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה לאחר שתיק החקירה נגנז.
בתיה ארד נ. כנסת ישראל
העותרים ביקשו למנוע את שחרורם של עצורים לבנוניים ולהמשיך את החזקתם במעצר בישראל.
עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. שר הדתות
העותרת טענה כי המשרד לענייני דתות מפלה את המיעוט הערבי בהקצאת כספים להחזקת בתי עלמין וביקשה להורות על הקצאה שוויונית.
פלונים (עשרה) נ. שר הבטחון
האם מוסמך שר הבטחון להחזיק אדם במעצר מנהלי כקלף מיקוח לשחרור שבויים ונעדרים, כאשר לא נשקפת ממנו סכנה אישית?
. עאדל קעדאן נ. . מנהל מקרקעי ישראל
העותרים טוענים כי המדינה מפלה אותם לרעה בכך שהיא מקצה קרקעות לסוכנות היהודית המקימה יישובים המיועדים ליהודים בלבד.
ניקו בדים בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטה שלא לאשר עיקול זמני על כספי אשראי דוקומנטרי שהיו בידי בנק דיסקונט.
לימור כהן נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
בקשת רשות ערעור על פרשנות המונח 'יום הגשת התצהיר' לצורך חישוב המועד לביצוע צו הריסה מינהלי.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת אם בהתעללות ובתקיפת ילדיה הקטינים.
הועדה המקומית לתכנון ובנייה. נ. יוסף צייג.
תביעה לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין ופגיעה תכנונית שלא בדרך הפקעה.
משה רוקר נ. משה סלומון
בקשת רשות ערעור על צו הריסה של מבנה שנבנה על רכוש משותף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים.
הרשות המוסמכת ע"פ חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז נ. רבקה שטיינ
האם גירוש יהודים ברומניה תחת משמר מזוין מהווה 'שלילת חירות' המזכה בפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
רפיק נאבולסי נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים
ערעור על פסק דין המורה על פינוי המערער מביתו ומקרקעיו שהופקעו לצורכי ציבור.
ישראל גולדשטיין נ. אלוף פיקוד המרכז צה"ל
העותרים ביקשו למנוע את הסרת המבנים והמתקנים שהוקמו סביב קברו של ברוך גולדשטיין, בטענה כי מדובר בפגיעה בכבוד המת ובחוסר סמכות.