חוק-יסוד: הצבא (התשל"ו-1976)
חוק-יסוד: הצבא (משנת 1976) הוא חוק בעל מעמד חוקתי המגדיר את מעמדו המשפטי, סמכויותיו וכפיפותו של צבא הגנה לישראל (צה"ל). החוק חל על צה"ל כולו – על מפקדיו וחייליו – וכן על הדרג המדיני הממונה עליו: הממשלה ושר הביטחון.
החוק קובע כי צה"ל הוא צבאה של המדינה, ומעגן את עקרון כפיפותו המוחלטת לדרג האזרחי הנבחר: הצבא נתון למרות הממשלה, השר הממונה עליו מטעם הממשלה הוא שר הביטחון, והרמטכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הכפוף לשר הביטחון. כמו כן, החוק אוסר על הקמה או קיום של כל כוח מזוין אחר מחוץ לצה"ל, אלא על פי חוק.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק-יסוד זה:
1. השילוב בין חובת הגיוס לעקרון השוויון: סעיף 4 לחוק קובע כי החובה לשרת בצבא תיקבע בחוק. פסיקות בג"ץ בעניין גיוס בני ישיבות (כמו בעניין חוק טל והסדרים עוקבים) התבססו על סעיף זה, תוך בחינת המתח שבין חובת השירות הכללית לבין עקרון השוויון בפני החוק.
2. גבולות הכפיפות של הצבא לדרג המדיני: הפסיקה פירשה והגדירה את מערכת היחסים והסמכויות שבין הרמטכ"ל, שר הביטחון והממשלה. נקבע כי עקרון כפיפות הצבא לדרג המדיני הוא אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית, וכי החלטות מבצעיות ופיקודיות כפופות לביקורת שיפוטית ולכללי המשפט המינהלי.
3. מונופול המדינה על הפעלת כוח צבאי: האיסור על הקמת כוח מזוין נוסף נדון בפסיקה בהקשרים של הפרטת סמכויות ביטחוניות, שמירה על גבולות הפעולה של גופי ביטחון אזרחיים, ומניעת הקמתן של מיליציות או כוחות חמושים פרטיים.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (43)
התנועה למדינה יהודית נ. דובר צה"ל
העותרת ביקשה לפסול את מינויו של אלוף מוטי אלמוז לתפקיד ראש אכ"א בטענה להתנהלות בלתי מקצועית בתפקידו הקודם כדובר צה"ל.
פדל מוסטפא פדל חמאד נ. המפקד הצבאי באיזור גדה המערבית
עתירות נגד צווי החרמה והריסה של בתי מחבלים שביצעו פיגועים קטלניים.
יהודה רסלר, עו"ד רס"ן בדימוס נ. כנסת ישראל
עתירות נגד חוקתיות חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות (חוק טל) ונגד הארכת תוקפו.
התנועה למען איכות השלטון נ. ממשלת ישראל
העותרת ביקשה לחייב את הממשלה למנות ועדת איתור לבחירת נציב שירות המדינה במקום להסתפק בוועדת מינויים.
רוני בר- און ח"כ ואח' נ. כנסת ישראל ואח'
עתירה נגד חוק יסוד: תקציב המדינה (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון), בטענה כי לא ניתן לשנות חוק יסוד באמצעות הוראת שעה וכי החוק פוגע באיזון בין הרשויות.
תנועת יש גבול נ. הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים
עתירה נגד מינויו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל בשל טענות להפרות דיני לחימה במהלך מבצע עופרת יצוקה.
עיריית אשקלון נ. ראש ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לחייב את המדינה להשלים את מיגון מוסדות החינוך באשקלון בהתאם לסקר פיקוד העורף, בטענה להבטחה שלטונית וסיכון ביטחוני.
יוליה מלינובסקי נ. עיריית חולון
העותרים ביקשו לבטל את חוק העזר לחולון המטיל אגרת שמירה למימון סיירת ביטחון, בטענה לחריגה מסמכות, חוסר סבירות ואי-עמידה בהנחיות משרד הפנים.
חטיבת זכויות האדם נ. שר האוצר
עתירה נגד חוקתיות תיקון 28 לפקודת בתי הסוהר המאפשר הקמת בית סוהר בניהול והפעלה של תאגיד פרטי.
עמותת אנשי הדממה נ. ממשלת ישראל
העותרת ביקשה להורות למשיבים להפסיק צלילות חיילים באזורים מזוהמים בנחל הקישון ובנמל חיפה וליישם את המלצות ועדת שמגר.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר הביטחון
העותרות ביקשו למנוע את מינוי הרמטכ"ל החדש עד לסיום עבודת ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה.
הועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לבטל את מדיניות הסיכולים הממוקדים של ישראל בטענה שהיא בלתי חוקית לפי המשפט הבינלאומי והישראלי.
עמותת "אומץ" (אזרחים למען מינהל תקין ותדק חברתי ומ נ. ראש ממ
עתירות לביטול ועדת וינוגרד (ועדת בדיקה ממשלתית) והקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנון השנייה.
נגה ויזל, צוערת נ. מפכ"ל המשטרה
העותרת ביקשה לבטל את פיטוריה מהמשטרה ולהורות על פתיחת חקירה פלילית נגד מפקדה בגין תלונה שנסגרה.
ד"ר יוסי ביילין נ. ראש ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לחייב את הממשלה להכריז רשמית על מצב מלחמה ולספק פיצויים כלכליים לתושבי הצפון עקב מלחמת לבנון השנייה.
שלום עכשיו-שעל מפעלים חינוכיים נ. גב' רות יוסף, הממונה על הי
האם רשויות מקומיות ביהודה ושומרון מוסמכות להשתמש בתקציביהן למימון מאבק ציבורי נגד תוכנית ההתנתקות.
רס"ן אהרון (רוני) שפירא נ. ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צהל
העותר ביקש לבטל את החלטת צה"ל לשחררו משירות קבע במסגרת תכנית התכנסות וצמצום כוח אדם, בטענה לפגמים בהליך ושיקולים לא ענייניים.
פלצמן בל (יפה) נ. ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל
העותרת ביקשה לבטל את החלטת הצבא לשחררה משירות קבע, בטענה כי ההחלטה נבעה משיקולים פסולים בעקבות תלונה שהגישה נגד מפקדה.
הפורום המשפטי למען א"י, קבוצת המשפטנים תשס"ה נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו למנוע את השימוש בחיילי צה"ל לאכיפת חוק ושמירה על הסדר הציבורי במסגרת תכנית ההתנתקות בתוך שטחי מדינת ישראל.
דר' יוסף דלין נ. ראש ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לדחות את מועד ביצוע תוכנית ההתנתקות בשלושה חודשים כדי לאפשר הידברות ופינוי בהסכמה.