חוק-יסוד: הממשלה (התשס"א-2001)

חוק-יסוד: הממשלה מגדיר את מעמדה, סמכויותיה ודרכי פעולתה של הרשות המבצעת בישראל. החוק קובע כי הממשלה היא המוסד המבצע של המדינה, והיא מכהנת מכוח אמון הכנסת.

על מי החוק חל ומה הוא מסדיר?

החוק חל על הממשלה כגוף, על ראש הממשלה, השרים וסגני השרים. הוא מסדיר את הליך הרכבת הממשלה, תנאי הכשירות לכהונת שרים, חלוקת התפקידים, סמכויות הממשלה (ובכלל זה "סמכות השיורית" לפעול בכל עניין שאינו מוטל על רשות אחרת), וכן את דרכי סיום כהונתה של הממשלה או של חברים בה.

היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:

במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט נדרשה לפרש ולהחיל את הוראות חוק-היסוד במספר סוגיות ליבה:

1. כשירות ומינוי שרים: פסיקה ענפה עוסקת בגבולות שיקול הדעת של ראש הממשלה במינוי שרים או בהעברתם מכהונתם, בפרט על רקע פלילי. בתי המשפט נדרשו לקבוע מתי הגשת כתב אישום או הרשעה פלילית מחייבים את הפסקת כהונתו של שר (למשל, בעניין דרעי ופנחסי).

2. סמכויות ממשלת מעבר: פסיקת בית המשפט העליון הגדירה את גבולות הגזרה של ממשלה המכהנת בתקופת בחירות או לאחר התפטרות. נקבע כי על ממשלת מעבר לפעול באיפוק ובסבירות, ונאסר עליה ככלל לבצע מינויים בכירים או לקבל החלטות ארוכות טווח, אלא במקרה של צורך חיוני ודחוף.

3. נבצרות ראש הממשלה: בשנים האחרונות נדרש בית המשפט לפרשנות המונח "נבצרות" של ראש הממשלה – באילו תנאים היא מתקיימת (רפואיים או משפטיים), מי מוסמך להכריז עליה, וכן לשאלת חוקתיותם של תיקונים לחוק-היסוד שהסדירו נושא זה.

התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.