חוק-יסוד: הכנסת (התשי"ח-1958)
חוק-יסוד: הכנסת הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים בישראל, המהווה תשתית חוקתית למשטר הדמוקרטי במדינה. החוק מסדיר את מעמדה, מבנהּ וסמכויותיה של הכנסת כבית הנבחרים של ישראל. הוא קובע את שיטת הבחירות (יחסיות, ארציות וישירות), את משך כהונת הכנסת, את תנאי הכשירות להיבחר, ואת עקרונות העבודה הפרלמנטרית. החוק חל על הכנסת כמוסד, על חברי הכנסת והמועמדים לכהונה, ועל אזרחי המדינה בעלי זכות הבחירה.
במהלך השנים, עמד החוק במרכזם של דיונים משפטיים רבים. בפסיקת בתי המשפט בולטים שלושה היבטים מרכזיים הנוגעים לו:
1. פסילת מועמדים ורשימות (סעיף 7א): זהו אחד הנושאים הנדונים ביותר בבית המשפט העליון. הסעיף מאפשר למנוע השתתפות בבחירות ממי ששולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסית לגזענות או תומך במאבק מזוין נגד המדינה. הפסיקה פיתחה מבחנים קפדניים ומצמצמים ליישום סעיף זה, כדי לאזן בין הגנת המדינה לבין הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר.
2. עקרון השוויון בבחירות (סעיף 4): החוק קובע כי הבחירות יהיו שוות, וכי שינוי עקרון זה דורש רוב מיוחס של חברי כנסת. בפסיקה נדונו עתירות רבות שעסקו בשאלה מהי פגיעה בשוויון (למשל, בחוקי מימון מפלגות או בחלוקת זמן שידור), ומתי נדרש רוב מיוחד כדי לאשר חקיקה כזו.
3. התערבות שיפוטית בהליכים פנים-פרלמנטריים: הפסיקה הגדירה את גבולות ההתערבות של בג"ץ בהחלטות של מוסדות הכנסת (כמו יו"ר הכנסת או ועדותיה). נקבע כי בית המשפט יתערב רק במקרים חריגים שבהם יש חשש לפגיעה קשה במרקם החיים הדמוקרטיים או בכללי המשחק הפרלמנטריים.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (196)
שורת הדין - Israel Lew Center נ. ח"כ שמעון פרס
העותרת ביקשה לפסול את מועמדותם של חברי כנסת לתפקיד נשיא המדינה בשל הצהרותיהם כי יתמכו בשחרור אסירים פלסטינים אם ייבחרו.
עו"ד אמיר לירן נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותר ביקש למנוע הליכי שימוע לנשיא המדינה המכהן בטענה כי חסינותו הדיונית חלה על כל שלבי ההליך הפלילי.
מטה הרוב נ. משטרת ישראל
העותרות ביקשו לבטל את דרישות המשטרה, מד"א ורשויות הכבאות להטיל עליהן עלויות כספיות עבור אבטחת הפגנה.
עמותת "אומץ" (אזרחים למען מינהל תקין ותדק חברתי ומ נ. ראש ממ
עתירות לביטול ועדת וינוגרד (ועדת בדיקה ממשלתית) והקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנון השנייה.
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. ראש הממשלה
העותר טען כי סעיף 102(ב) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, השולל עמלת פירעון מוקדם של הלוואות, פוגע בזכותו החוקתית לקניין.
ברוך מרזל נ. כבוד נשיא המדינה מר משה קצב
העותרים ביקשו למנוע את הכרזת הנבצרות הזמנית של נשיא המדינה משה קצב, בטענה כי היא אינה חוקית ונועדה רק כדי להימנע מהשבעת נשיאת בית המשפט העליון.
מפלגת העבודה נ. יו"ר וועדת הבחירות המרכזית
עתירה לפסילת מועמדותם של חברי כנסת שפרשו מסיעתם בטענה שלא התפטרו בסמוך לפרישתם.
עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. שר הפנים
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. הכנסת
עתירות נגד חוקתיותו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (חוק טל) בטענה לפגיעה בשוויון.
לאור נועם - עו"ד נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרים ביקשו להורות על מינוי ראש ממשלה בפועל בשל נבצרותו של אריאל שרון, בטענה כי נבצרותו הפכה לקבועה עוד לפני תום 100 הימים הקבועים בחוק.
ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין נ. המועצה הארצית
עתירה נגד החלטת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשנות את שיטת התקצוב של ועדי המחוזות ולחייב את ועד מחוז תל אביב להשתמש ברזרבות שלו למימון פעילותו השוטפת.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. סיעת ש"ס
העותרת ביקשה להפסיק את כהונתו של המשיב כחבר בוועדת הבחירות המרכזית בשל הרשעתו בעבירה של הפרת אמונים.
ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ. ראש ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לבטל החלטות ממשלה המפלות את המגזר הערבי בקביעת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך.
היועץ המשפטי לממשלה נ. יושב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17
היועץ המשפטי לממשלה עתר לביטול החלטת יו"ר ועדת הבחירות שקבע כי אין קלון בעבירות שביצע משה פייגלין.
ח"כ ד"ר עזמי בשארה נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה לביטול הליכים פליליים נגד חבר כנסת בגין התבטאויותיו, בטענה כי הן חוסות תחת חסינותו העניינית.
ח"כ עיסאם מח'ול נ. הכנסת
האם ועדת האתיקה של הכנסת מוסמכת להטיל סנקציות על חבר כנסת בגין התבטאויות שנאמרו במליאה ומוגנות בחסינות עניינית.
ח"כ זבולון אורלוב נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לבטל סעיף בהסכם קואליציוני המעניק מעמד מיוחד לחינוך החרדי ביחס ליישום המלצות ועדת דוברת, בטענה לאי-חוקיות, אפליה ופגיעה בשוויון.
שינוי-מפלגת המרכז נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לבטל סעיף בהסכם קואליציוני המורה על הקמת צוות לבחינת יישום דו"ח דוברת בחינוך החרדי, בטענה לאי-חוקיות, אפליה ופגיעה בשוויון.
רוני אריאל,עו"ד נ. צבא הגנה לישראל וראש המטה הכללי רא"ל דן ח
העותר טען כי חוק יישום תוכנית ההתנתקות אינו חוקתי שכן הוא מנוגד למצע מפלגת השלטון (הליכוד) ובכך פוגע בזכות לבחור לכנסת לפי סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת.
המטה למען א''י נ. הכנסת
העותרים טענו כי הכנסת חרגה מסמכותה בחקיקת חוק יישום תכנית ההתנתקות וכי החוק אינו עומד בתנאים הנדרשים לביטול החלת המשפט באזורים אלו.