חוק יסודות התקציב (התשמ"ה-1985)
חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985: תמצית והיבטים מרכזיים בפסיקה
חוק יסודות התקציב הוא אחד החוקים המרכזיים המעצבים את המדיניות הפיסקלית והכלכלית של מדינת ישראל. החוק מסדיר את עקרונות היסוד של תקציב המדינה, אופן הכנתו, אישורו וביצועו. מטרתו המרכזית היא שמירה על מסגרת התקציב, מניעת גירעונות והבטחת מינהל תקין וריסון תקציבי בגופים הציבוריים.
החוק חל באופן ישיר על משרדי הממשלה, אך תחולתו רחבה בהרבה: הוא חל גם על "גופים מתוקצבים" (כגון רשויות מקומיות, אוניברסיטאות וחברות ממשלתיות) ועל "גופים נתמכים" (מוסדות ציבור שונים המקבלים סיוע כספי ישיר או עקיף מהמדינה).
בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, נדונים בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. פיקוח על חריגות שכר (סעיף 29): זהו הנושא השכיח ביותר בפסיקה בהקשר לחוק זה. החוק אוסר על גופים מתוקצבים להסכים על שינויים בשכר או בתנאי פרישה מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, ללא אישור שר האוצר. הפסיקה עוסקת רבות בסמכותו של הממונה על השכר באוצר לבטל הסכמי שכר חורגים, ובאיזון שבין זכויות העובדים לבין הצורך בשמירה על הקופה הציבורית.
2. חלוקת תמיכות שוויונית (סעיף 3א): היבט זה עוסק בחובה לחלק כספי תמיכה ממשלתיים למוסדות ציבור (כמו מוסדות תרבות, דת או ספורט) על פי קריטריונים שוויוניים, ענייניים ושקופים. הפסיקה פוסלת שוב ושוב החלטות חלוקה שיש בהן משום אפליה או חוסר סבירות.
3. תוקפן של התחייבויות ללא תקציב: בתי המשפט נדרשים לשאלת תוקפם של חוזים והתחייבויות כספיות שנטלו על עצמם גופים ציבוריים ללא מקור תקציבי מאושר, כאשר הכלל המנחה הוא שהתחייבות כזו עשויה להתבטל בשל פגיעה בעיקרון חוקיות התקציב.
התוכן המוצג אינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (214)
עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. שר הדתות
העותרת טענה כי המשרד לענייני דתות מפלה את המיעוט הערבי בהקצאת כספים להחזקת בתי עלמין וביקשה להורות על הקצאה שוויונית.
אמנון אילת נ. ממשלת ישראל
עתירות נגד החלטת ממשלה המסדירה את פעילות קרנות הפנסיה והנפקת איגרות חוב מיועדות עבורן.
מרכז השלטון המקומי נ. בית הדין הארצי לעבודה
העותרים ביקשו מבג"ץ להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה ולקבוע כי שביתה נגד סמכויות הממונה על השכר היא בלתי חוקית.
התנועה המסורתית נ. השר לעניני דתות
העותרת טענה כי הגבלת התמיכות הממשלתיות לתרבות תורנית לארגונים ארציים בלבד, תוך שימוש במבחנים כמותיים נוקשים, פוגעת בעקרון השוויון ומפלה אותה לרעה.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. ועדת חוק חוקה ומשפט
עתירה לביטול תיקון לחוק-יסוד: הממשלה שביטל את המגבלות על מספר השרים וסגני השרים.
פלוני נ. ראש הממשלה
העותרת טענה כי המדינה מפלה אותה לרעה בכך שהיא מממנת הוצאות אבטחה לחברת אל-על אך לא לה, למרות ששתיהן חברות תעופה ישראליות המבצעות פעילות דומה.
מועצת תנועות הנוער בישראל נ. שר החינוך התרבות והספורט
עתירה נגד החלטת משרד החינוך לבטל קיזוז תמיכות כפולות שקיבלו תנועות נוער ממשרדי ממשלה אחרים.
גיורא שחר נ. ראש עיריית חדרה- נחמיה להב
עתירה נגד תשלומים שביצעה עיריית חדרה למשיב 5, בטענה כי נעשו שלא כדין.
הסתדרות הנוער העובד והלומד נ. שר החינוך,התרבות והספורט
העותרות טוענות כי משרד החינוך העניק תמיכות כספיות לתנועות נוער שאינן עומדות בקריטריונים המהותיים שנקבעו בחוק ובמבחני התמיכה.
תיאטרון ארצי לנוער נ. שרת המדע והאמנויות
העותר טוען כי המבחנים לחלוקת תמיכות ממשלתיות לתיאטרונים אינם שוויוניים ואינם עומדים בדרישות הדין, וכי הוא מקופח בחלוקת התמיכות בהשוואה לתיאטרונים ותיקים.