חוק השכירות והשאילה (התשל"א-1971)
חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, הוא החיקוק המרכזי בישראל המסדיר את מערכות היחסים החוזיות בעסקאות שכירות (זכות להחזיק ולהשתמש בנכס תמורת תשלום) ובעסקאות שאילה (זכות שימוש ללא תמורה).
החוק חל על כל סוגי הנכסים, לרבות מקרקעין (כגון דירות מגורים, משרדים וחנויות) ומיטלטלין (כגון כלי רכב או ציוד תעשייתי). החוק מגדיר את חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לעסקה. בשנת 2017 נוסף לחוק תיקון משמעותי (המכונה "חוק שכירות הוגנת"), המציב כללים ייחודיים וקוגנטיים (שלא ניתן להתנות עליהם) לשוק דירות המגורים, במטרה להגן על שוכרים.
בתי המשפט נדרשים לעיתים מזומנות לפרש את הוראות החוק וליישמן במקרים של מחלוקת. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. חלוקת האחריות לתיקון ליקויים בנכס: הפסיקה עוסקת רבות בהבחנה בין בלאי סביר הנובע משימוש רגיל (שעל המשכיר לתקן) לבין נזקים באשמת השוכר. בתי המשפט בוחנים מתי רשאי השוכר לתקן את הליקוי בעצמו ולקזז את העלות מדמי השכירות, ומתי אי-תיקון מצד המשכיר מהווה הפרה יסודית של החוזה.
2. העברת השכירות וסבירות הסירוב: החוק קובע כי משכיר אינו רשאי לסרב להעברת השכירות לאדם אחר או לשכירות-משנה (סאבלט) אלא מטעמים סבירים. בפסיקה נבחן שוב ושוב מהו "סירוב סביר" (למשל, אי-יכולת כלכלית של השוכר החלופי) לעומת סירוב שרירותי או קטנוני.
3. חובת תום הלב במימוש זכויות: בתי המשפט מדגישים את החובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת בעת מימוש זכויות לפי החוק, כגון בעת מימוש אופציה להארכת חוזה, דרישה לפינוי הנכס, או מימוש ערבויות.
המידע במסמך זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (55)
פהד בשארה נ. ד"ר טנוס טנוס
ערעור על תוקפו של הסכם למתן זכות מעבר במקרקעין שנחתם על ידי חלק מהיורשים ללא הסכמת יתר היורשים.
מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ. לידיה רבוח
ערעור על זכאות דיירת בדיור ציבורי לרכוש את דירתה במסגרת מבצע ממשלתי, כאשר היא שוהה במוסד סיעודי מזה מספר שנים.
דניאל אמיתי נ. עיריית נתניה
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות עתירה נגד פינוי המערער מקיוסק שהושכר לו על ידי העירייה לצורכי שיקום.
יובל אלוני נ. אליעזר ארד
האם זכות מגורים של בן בנחלת הוריו גוברת על עיקול שהוטל על זכויות ההורים בנחלה.
א.מ. חניות (ירושלים) 1993 בע"מ נ. עיריית ירושלים
ערעור על דחיית תביעת מפעילת חניון נגד עיריית ירושלים בטענה להטעיה, תנאים מקפחים בחוזה אחיד והסדר כובל.
רשות הנמלים והרכבות נ. יוסף כדורי
ערעור על פסק דין שדחה תביעת סילוק יד מחלקה שנוצרה מייבוש ים, בטענה כי המשיבים הם בני רשות בתמורה.
יעקב יחזקאלי נ. מרדכי גלוסקא, עו"ד - בתפקידו ככונס נכסים בבי
ערעור על פסק דין שדחה טענת התיישנות בתביעה לביטול הקצאת מניות שבוצעה בניגוד לפסק דין קודם.
מדיק מדיה קורפוריישן בע"מ (בכינוס נכסים) נ. רשות השידור
האם חברה המשכירה מקלטי טלוויזיה לחולים בבתי חולים חייבת בתשלום אגרת טלוויזיה או שהיא פטורה כ'סוחר' במקלטים.
בנימין הדר נ. קק"ל - באמצעות מינהל מקרקעי ישראל
האם רשאי מינהל מקרקעי ישראל לדרוש דמי היתר בגין תוספת בנייה, בניגוד להסדר המקורי בחוזה החכירה שקבע תשלום דמי חכירה מוגדלים.
סודה קלאב בע"מ נ. אסנת רמות
בקשת רשות ערעור על אישור תביעה כייצוגית נגד חברות סודה קלאב בטענה להטעיה וקיפוח צרכנים בנוגע לבעלות על מכלי גז.
עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ. אליעזר מנדה
בקשת רשות ערעור על פסק דין שביטל את פינוי המשיבים מדירות עמידר, בטענה כי המשיבים אינם זכאים עוד לדיור ציבורי עקב רכישת נכסים אחרים.
און הצפון (וינגרטן)בע"מ נ. סודה פופ בע"מ
ערעור על סירוב בית המשפט המחוזי להוציא צו מניעה נגד פרסומי המשיבה הטוענים לבעלות במכלי גז, בטענה שמדובר בפרסום מטעה ועשיית עושר ולא במשפט.
יוסף שרעבי נ. חיים קפרא
תביעת דייר מוגן לקבלת פיצוי מבעל הנכס לאחר שהמושכר נשרף וכלה, בטענה לעשיית עושר ולא במשפט.
מליליין בע"מ נ. THE HARPER GROUP
ערעור על דחיית תביעה בגין הפרת הסכם סוכנות בלעדית וגרם הפרת חוזה.
משרד הבטחון נ. חברה קבלניתהאחים אהרון בע"מ
האם זכאי משכיר לתבוע במצטבר גם דמי שימוש ראויים וגם פיצויים מוסכמים בגין איחור בפינוי מושכר.