פסקי דין בית המשפט העליון

חוק הפרשנות (התשמ"א-1981)

חוק הפרשנות, התשמ"א-1981: תעודת זהות ותמצית פסיקתית

חוק הפרשנות משמש כ"מילון" וכמדריך המרכזי להבנת חוקים ותקנות בישראל. החוק מסדיר את כללי הפרשנות של חקיקה, מגדיר מונחי יסוד נפוצים (כגון "אדם", "בכתב", "חודש" או "מדינה"), וקובע כללים טכניים ומהותיים להחלת חוקים – בהם אופן חישוב מועדים וזמנים, כניסה לתוקף של תקנות, וסמכויות של גופים מנהליים.

החוק חל על כל דבר חקיקה (חוקים, תקנות וחוקי עזר) שנחקק או הותקן מאז כניסתו לתוקף בשנת 1981, אלא אם כן באותו חוק נקבעה הגדרה אחרת במפורש. הוא מהווה כלי עבודה יומיומי עבור בתי המשפט, רשויות השלטון והציבור הרחב בבואם ליישם את החוק.

בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:

1. פרשנות תכליתית מול הגדרות החוק: הפסיקה קבעה כי הגדרות חוק הפרשנות אינן מוחלטות. בית המשפט שואף תמיד לגלות את "תכלית החקיקה". לכן, אם ההקשר של חוק מסוים דורש פרשנות שונה מההגדרה הכללית שבחוק הפרשנות (למשל, האם המונח "אדם" בחוק ספציפי כולל גם תאגיד), בית המשפט יעדיף את הפרשנות המגשימה את מטרת החוק הספציפי.

2. חישוב מועדים וזמנים: סוגיה שכיחה ביותר בפסיקה נוגעת לכללי חישוב ימים ומועדים (למשל, האם ימי חג או סופי שבוע נספרים לצורך הגשת ערעור או הגשת מסמכים). בתי המשפט נדרשים שוב ושוב להבהיר את הוראות חוק הפרשנות בעניין זה, במיוחד בממשק שבין הדין המהותי לדיני הפרוצדורה.

3. סמכויות עזר ומינויים: החוק קובע, למשל, כי הסמכות למנות אדם לתפקיד כוללת גם את הסמכות להשעותו או לפטרו. הפסיקה דנה רבות בגבולות כוח זה וביחס שבינו לבין כללי המנהל התקין וחובת השימוע.

התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

פסקי דין שאזכרו את החוק (450)

סיבוני ,עו"ד נ' הוועדה הציבורית לגיבוש רשימת נאמנים-יחידים ואח'

העותר ביקש להכיר בו ככשיר להיכלל ברשימת הנאמנים בחדלות פירעון חרף העובדה שאינו עומד בדרישת הוותק של 5 שנים, בטענה כי הוא בעל מיומנות מיוחדת וניסיון מוכח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

ארגון אמון הציבור - חברה לתועלת הציבור בע"מ ואח' נ' שר הפנים ואח'

העותרות ביקשו להורות למשיבים להתקין תקנות מכוח חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 14) להחלת חובת מכרזים על תאגידים מקומיים, לאחר שיהוי של כ-18 שנים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?