חוק העונשין (התשל"ז-1977)
חוק העונשין, התשל"ז-1977
חוק העונשין הוא חוק היסוד המרכז את המשפט הפלילי במדינת ישראל. החוק מגדיר אילו מעשים או מחדלים נחשבים לעבירות פליליות, וקובע את העונשים שניתן להטיל בגינם (כגון מאסר, קנסות או עבודות שירות). החוק מורכב מחלק כללי, המתווה את עקרונות היסוד של האחריות הפלילית, ומחלק ספציפי המפרט מגוון רחב של עבירות – החל מעבירות רכוש ומרמה ועד עבירות אלימות, מין והמתה.
על מי החוק חל?
החוק חל על כל אדם המבצע עבירה פלילית בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לתושבותו. במקרים מסוימים המוגדרים בחוק, סמכות הענישה חלה גם על עבירות שבוצעו מחוץ לגבולות המדינה, כאשר יש להן זיקה מיוחדת לישראל (למשל, עבירות נגד ביטחון המדינה או עבירות שבוצעו נגד אזרחים ישראלים).
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשים לפרש וליישם את הוראות החוק מדי יום. שלושה מההיבטים המרכזיים הנדונים בפסיקה הם:
1. היסוד הנפשי והאחריות הפלילית: פסיקה ענפה עוסקת בפרשנות כוונתו של הנאשם בעת ביצוע המעשה (למשל, הבחנה בין כוונה פלילית, קלות דעת או רשלנות). כמו כן, בתי המשפט בוחנים סייגים לאחריות פלילית, כגון הגנה עצמית, כורח או אי-שפיות.
2. עקרון החוקיות ופרשנות לטובת הנאשם: בתי המשפט מדגישים כי אין להרשיע אדם אלא מכוח חוק ברור ומפורש. במקרים שבהם לשון החוק ניתנת למספר פרשנויות סבירות, הפסיקה מחייבת לבחור בפרשנות המקלה ביותר עם הנאשם.
3. מדיניות הענישה והבניית שיקול הדעת השיפוטי: בעקבות תיקון 113 לחוק, פסיקה רבה מוקדשת לקביעת מתחם העונש ההולם לכל עבירה. השופטים נדרשים לאזן בין חומרת המעשה (עקרון ההלימה) לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם וסיכויי שיקומו.
המידע המוצג לעיל הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (8050)
עזמי שיני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל גזר הדין בגין תאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב נהיגה בשכרות.
אליהו חוג'ה נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על פסק דין שהרשיע נהג בנהיגה בשכרות ובגרימת מוות ברשלנות, כאשר המדינה עתרה להרשעה בעבירת הריגה.
בוריס אבלים נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח וגזר דין מאסר עולם, בטענה כי המערער היה במצב של שכרות בעת ביצוע העבירה.
טטיאנה סוסצקין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירות של ניסיון לפגיעה ברגשות דת, ניסיון להשחתת מקרקעין ממניע גזעני, תמיכה בארגון טרור וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
סובול דב נ. ממדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת זילות בית המשפט בשל התבטאות בכתב ערעור כלפי שופט.
דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת אגודת תחבורה באחריות שילוחית לעבירת התנהגות בלתי הולמת של נהג מטעמה כלפי נוסעת.
אהרן משולם נ. מדינת ישראל
עתירה לדיון נוסף בשאלה האם ניתן להעמיד לדין בישראל בגין עבירת סחיטה באיומים שבוצעה בחלקה בחו"ל ובחלקה בישראל.
עוזי משולם נ. מדינת ישראל
דיון נוסף בשאלות משפטיות עקרוניות הנוגעות לאחריות פלילית של מבצעים בצוותא וטענת טעות במצב דברים בעקבות אירועי ההתבצרות בבית עוזי משולם.
מעמון ג'יבלי נ. מדינת ישראל.
ערעור על הרשעה בעבירות אינוס וסחיטה באיומים ועל חומרת העונש.
ניסים טויטו נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות איומים וניסיון לרצח של אשתו.
שיאון מואיז נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירה של איסור הונאה במכירה לפי חוק איסור הונאה בכשרות, בטענה כי התביעה לא הוכיחה שהמוצר אינו כשר.
כהן יוסף פנחס-עו"ד נ. הממונה על מחוז הדרום-משרד הפנים
האם ראש רשות מקומית שנמצא כי עבר עבירה שיש עמה קלון אך לא הורשע בדין, פסול מכהונה לפי פקודת העיריות וחוק הבחירות לרשויות.
סאלח אבו גאבר נ. פקיד רישוי כלי יריה-משרד הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לסרב להעניק לו רישיון לנשיאת כלי ירייה בשל עברו הפלילי.
יגאל עמיר נ. מדינת ישראל
ערעורים על הרשעה וגזר דין בגין קשירת קשר לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, קשירת קשר לפגיעה בערבים בשטחים ועבירות נשק.
ליאור לוי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערער ברצח המנוח וגזר דינו למאסר עולם.
חיים לקס נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש מאסר בגין עבירות של אי העברת ניכויי מס הכנסה ואי הגשת דו"חות מע"מ.
יונה שכטר נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת חבלה ברשלנות עקב מחדל בבריכת שחייה.
אברהם בן יוסף גרשון. נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה.
זיוד ג'מיל נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות חטיפה, נשק ותקיפה של חייל.
ליזרוביץ יעקב נ. מדינת ישראל
ערעורים מאוחדים על הרשעות בעבירות סמים בפרשות הברחת קוקאין וייצור אקסטזי.