חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (885)
אחמד שקיר נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות ניסיון אינוס, הדחה בחקירה ושהייה בלתי חוקית, ועל גזר הדין.
יפעי רפאל נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על חומרת העונש בגין העסקת תושבים זרים שלא כדין, שהסתיימה בהסכמת הצדדים להמרת מאסר בפועל במאסר על תנאי.
יורי אורבנביץ' נ. משרד הפנים, מנהל אוכלוסין
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותם הישראלית בטענה שהושגה במרמה ובאמצעות מסמכים כוזבים.
רזניק ראיסה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לשנות את הרישום האישי של העותרת 1 במשרד הפנים ולהסדיר מעמד חוקי לעותר 2 בישראל.
אחמד דעסאן נ. שר הפנים
העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשיבים לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות.
וויטאון דואנג נ. שר הפנים
עתירה למתן צו הביאס קורפוס נגד הרחקת העותרים מישראל.
סופיה מקסימוב נ. משרד הפנים, מנהל האוכלוסין
העותרות ביקשו להכיר בזכאותן לעלות לישראל ולהירשם כיהודיות מכוח חוק השבות, לאחר שמשרד הפנים סירב לבקשתן בטענה כי המסמכים שהגישו מזויפים.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. שר האוצר
עתירה נגד חוקתיות שלילת גמלאות ביטוח לאומי משוהים שלא כדין בישראל.
אונופרש ראדו נ. שר הפנים, אברהם פורז
העותר ביקש להורות למשרד הפנים להאריך את אשרת השהייה שלו ולמוסד לביטוח לאומי להמשיך בתשלום קצבת נכות מעבודה.
מדינת ישראל נ. יעיש בן דוד
ערעור המדינה על קולת העונש וערעור הנאשם על חומרת העונש בגין עבירות סחר בנשים, סרסרות והחזקת מקום לשם זנות.
סועאד אסעיד נ. משרד הפנים - שר הפנים
העותרים עתרו נגד החלטת משרד הפנים לדחות את בקשת העותר לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל מטעמים ביטחוניים.
ולדימיר קוגן נ. שר הפנים
העותר ביקש להורות למשיבים להעניק לו רישיון לישיבת קבע בישראל ולמנוע את גירושו.
תומר נמוק גולייב נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה לפי חוק השבות, אך שר הפנים סירב בשל עברו הפלילי של העותר שצבר לאחר כניסתו לישראל.
יורי מלחין נ. שר הפנים מר אברהם פורז
העותר ביקש לבטל את החלטת שר הפנים שלא להאריך את אשרת השהייה שלו ולמנוע את גירושו מהארץ.
מחמוד אבו סנינה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל רישיון ישיבת קבע בישראל עבור העותרת 2, לאחר שבקשתם לאיחוד משפחות סורבה על ידי משרד הפנים.
פופה מריאטה נ. השר אלי ישי - שר הפנים
עתירה למתן אזרחות ישראלית.
אברהים אכסנדר אבו זייד נ. שב"ס
העותר ביקש להשתחרר מכליאתו הממושכת לאחר סיום עונש מאסר קודם.
ולרי בוגיצקי נ. מדינת ישראל
מוחמד מחמוד סולימאן קינאנה נ. מפקד כוחות צה,ל באזור יהודה וש
העותר ביקש לבטל צו גירוש שהוצא נגדו בטענה כי בקשותיו לאיחוד משפחות והשבת תושבות לא הוכרעו.
ויקטור לפקה נ. משרד הפנים
העותרים עתרו נגד החלטת משרד הפנים לסרב להכיר בזכאותם לשבות ולגרש את העותר לאוקראינה, תוך טענה כי הגירוש מהווה הסגרה דה-פקטו ללא הליכי הסגרה כדין.