חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (885)
ג'ראדאת ג'האד נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החמרת עונשו של המבקש בגין עבירות שהייה בלתי חוקית והכשלת שוטר, בטענה לנסיבות הומניטריות חריגות.
האבט חמיס נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הפעלת מאסר על תנאי בגין עבירת שהייה בלתי חוקית בישראל.
מוחמד אלהרוש נ. מדינת ישראל
בקשות רשות ערעור על חומרת העונש בעבירת שהייה בלתי חוקית לצרכי פרנסה, במטרה לקבוע מתחם ענישה הולם.
מוחמד סוילם נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות שוד, מעשה מגונה ושהייה בלתי חוקית.
פלוני נ. רשות האוכלוסין וההגירה
העותר ביקש להורות למשיבה לבחון את בקשת המקלט שלו או להכיר בו כפליט ולהעניק לו רישיון ישיבה בישראל.
אחמד בני ג'אבר נ. מדינת ישראל
ערעור על עונש של 30 שנות מאסר בפועל שהושת על המערער בגין אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים תוך התעללות בשני קטינים ועבירות נוספות, בטענה שהעונש חורג מהמקסימום הקבוע בחוק.
עובד סולומון נ. רשות האוכלוסין- משרד הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 1, נין ליהודי, אזרחות או רישיון ישיבה בישראל, בטענה כי בקשתו הוגשה באיחור בשל רשלנות הסוכנות היהודית.
איתן- מדיניות הגירה ישראלית ואח' נ. ממשלת ישראל
בנימיני טספנאוהס נ. משרד הפנים
ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לדחות עתירה לשחרור ממשמורת של נתין אתיופיה השוהה בישראל שלא כדין.
אנגידה דג'יטנו נ. שר הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערים לקבלת מעמד בישראל מכוח החלטות הממשלה בעניין בני הפלאשמורה.
טטיאנה קוזמינה נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי
ערעור על דחיית בקשת קטינה להצטרף להליך המדורג של אמה לקבלת מעמד בישראל בשל העדר הסכמת אביה.
איאד פטאפאה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח, ניסיון רצח ועבירות נוספות ועל גזר הדין שהטיל מאסר עולם ועונשים מצטברים.
באסל סאלם נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות גניבת רכב וסיוע לגניבת רכב.
מונגד גראר נ. משרד הפנים
העותר מבקש להורות על השארת אשתו בישראל לאחר שהמשיב הפסיק את ההליך המדורג למתן מעמד בשל היותו אסיר.
אלכסיי סקבורצוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר במעמדם בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שעתירות קודמות בנושא נדחו.
מדינת ישראל נ. אלרפעיה ג'יהאד
ערעור המדינה על מועד תחילת פסילת רישיון נהיגה ועל הימנעות מחיוב בפיצויים לנפגעי עבירה.
לואי שטארה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, גניבת רכב ועבירות נוספות, ועל חומרת העונש.
איברהים יחיא נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד ושהייה בלתי חוקית בישראל.
פלוני נ. משרד הפנים
העותר ביקש היתר שהייה או כניסה לישראל ואישור עבודה מכוח איחוד משפחות או בשל היותו מאוים.
מוחמד אבו ח'דיגה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת מכשירי פריצה, שהייה שלא כדין וחבלה בכוונה מחמירה, ועל חומרת העונש.