חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) (התשל"א-1970)
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הוא אחד מחוקי היסוד של המשפט האזרחי בישראל. החוק מסדיר את התרופות והסעדים המשפטיים הניתנים לצד בחוזה כאשר הצד השני מפר את התחייבויותיו. החוק חל על כל אדם, תאגיד או גוף משפטי שהוא צד לחוזה תקף שהופר, ומגדיר את מערכת היחסים בין "הנפגע" (מי שכלפיו הופר החוזה) לבין "המפר" (מי שביצע את ההפרה).
החוק מעמיד לרשות הנפגע שלושה סעדים עיקריים, אותם ניתן לתבוע יחד או לחוד (בכפוף למניעת כפל פיצוי): אכיפת החוזה, ביטול החוזה, וקבלת פיצויים.
במהלך השנים, פיתחו בתי המשפט פסיקה ענפה סביב הוראות החוק. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. הבחנה בין הפרה יסודית להפרה שאינה יסודית: הפסיקה נדרשת להכריע האם הפרה של חוזה היא "יסודית" (כזו שלו הנפגע היה רואה אותה מראש, לא היה מתקשר בחוזה). הבחנה זו קריטית, שכן הפרה יסודית מקנה זכות לביטול מיידי של החוזה, בעוד הפרה לא יסודית מחייבת מתן ארכה למפר לתיקון ההפרה לפני הביטול.
2. חובת הקטנת הנזק: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם כי על הנפגע מהפרת חוזה מוטלת חובה אקטיבית לפעול באמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק שנגרם לו. נפגע שלא פעל להקטנת הנזק, עלול לאבד את זכאותו לפיצויים בגובה הנזק שיכול היה למנוע.
3. התערבות בפיצויים מוסכמים: חוזים רבים כוללים סעיף פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק במקרה של הפרה. הפסיקה עוסקת רבות בגבולות סמכותו של בית המשפט להפחית פיצויים אלו, כאשר נמצא כי הם נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש בעת כריתת החוזה.
תוכן זה מוגש כמידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.
פסקי דין שאזכרו את החוק (356)
בשארה ורור בע"מ נ. גלידת ויטמן (1979) בע"מ
תביעות הדדיות לפיצויים בגין הפסקת התקשרות בחוזי הפצה לזמן בלתי קצוב.
חיים גולדשטיין נ. מעש כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
ערעור על פרשנות המונח 'המלצת ועד הכפר' בתכנית בניין ערים, והאם היא מהווה זכות וטו או גורם מייעץ בלבד.
מאהל מנאע נ. עז' המנוח מנאע חוסין סלים
תביעה לתיקון מרשם מקרקעין על בסיס חוזה מכר משנת 1951, שנדחתה בשל התיישנות.
מדינת ישראל נ. מרינה אבשלומוב
ערעור על החלטת בית הדין למשמעת שחייבה את המדינה להשיב לעבודה עובדת שפוטרה ונפסלה לתקופה קצובה.
יעקב שפיגל נ. צבי איינס
ערעור על פסק דין בתביעה כספית בגין הפרת הסכם שיווק מקרקעין וביטול בלעדיות.
דניאל פוקס נ. משה אלבס
ערעור על דחיית תביעה לביטול הסכם פירוד בין שותפים עסקיים עקב טענות להטעיה וחוסר תום לב.
שחם שיווק מערכות מיזוג וחימום בע"מ נ. נפ-גל בניין ופיתוח בע"
המערערת עתרה לסעד הצהרתי כי היא בעלת הזכויות בדירה ולמחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיבים 6-5 לאחר שהמוכרת מכרה את אותה דירה פעמיים.
חיים קורפו,עו"ד נ. משה סורוצקין
תביעה לתשלום יתרת שכר טרחה ופיצויי ציפייה בגין הפסקת התקשרות חד-צדדית של לקוח עם עורכי דין.
איגוד ערים אילון (ביוב,ביעור יתושים וסילוק אשפה) נ. מועצה א
האם חובת תשלום ארנונה בגין נכס המוחזק בטענת עיכבון מוטלת על המחזיק המקורי או על בעל זכות העיכבון?
משה בן זאב נ. מיכל בן עמי
ערעור על פסק דין שחייב את המערערים בהשבה ופיצויים עקב הטעיה במכירת חברה.
מדינת ישראל נ. אינסופקו הספקה לתעשייה בעמ
תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה פיתוח עקב אי-התאמה תכנונית במגרש ששווק במכרז.
א. אדמון בע"מ נ. זלמה וינבלט
ערעור על פסק דין שעסק בקביעת דמי שכירות ראויים, פיצויים בגין נזקים לנכס, עגמת נפש וחיובים אישיים של מנהל חברה.
שרבט מלכיאל ובניו בנין לעם בע"מ נ. מאיר אלמוג
ערעור על פסק דין שקבע כי הסכם קומבינציה בטל עקב הפרה יסודית של הקבלן בשל שיהוי בלתי סביר בהוצאת היתר בנייה.
זבולון סופיוב נ. עז' המנוח בכור סופיוב ז"ל
ערעור על דחיית תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין משנת 1965 ומחיקת הערת אזהרה.
מלון זידאני נצרת בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ערעור על דחיית תביעה לביטול משכנתא ועל מינוי כונס נכסים, בטענה להפרת הסכם הלוואה מצד הבנק בנוגע לקצב שחרור כספים.
קרדן בע"מ נ. באולינג-המרכז הישראלי לספורט כדורת בישראל בע"מ
ערעור על פסק דין שחייב את המערערת בפיצויים בגין הטעיה והפרת חוזה שכירות עקב אי-גילוי זכויות צד ג' בחניות המושכר.
משה אוליאור נ. מסא א.א. ייזום ונהול נכסים בע"מ
ערעור על פסק דין שדחה תביעה לביטול הסכם יזמות במקרקעין וקיבל תביעה שכנגד לאכיפתו.
קניונים נכסים ובנין בע"מ נ. בני יעקב נדל"ן בע"מ
ערעור על פסק דין משלים שעניינו הפחתת פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה מכר מקרקעין.
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציא
תביעה בגין הפרת הסכם ביטוח חיים קבוצתי עקב ביטולו על ידי המבוטח.
יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ. בהג'את מוסא
ערעור על שיעור הפיצויים בגין נזק למקרקעין, בשאלה האם הפיצוי צריך להיות לפי עלות השבת המצב לקדמותו או לפי ירידת ערך הקרקע.