חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (התשנ"ה-1995)
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הוא אחד מחוקי הרווחה המרכזיים בישראל. החוק מסדיר את מערכת הביטחון הסוציאלי במדינה, ומטרתו להבטיח רשת ביטחון כלכלית לתושבים במצבי סיכון, זקנה, אובדן כושר עבודה או קושי כלכלי. החוק מגדיר את מגוון הקצבאות, הגמלאות והמענקים הניתנים בענפי הביטוח השונים (כגון נכות, זקנה, אבטלה, אימהות, נפגעי עבודה וסיעוד), לצד חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי המממנים מערכת זו.
החוק חל על כל תושבי ישראל מגיל 18 ומעלה (בכפוף לתנאי תושבות מוגדרים), והוא מחייב אותם, כמו גם את מעסיקיהם, בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בהתאם למעמדם התעסוקתי (שכירים, עצמאים או מי שאינם עובדים).
בתי הדין לעבודה דנים בהרחבה בפרשנות החוק, כאשר שלושה מההיבטים המרכזיים הנדונים בפסיקה הם:
1. הגדרת "תושב": מאחר שהזכאות לקצבאות רבות מותנית בתושבות, הפסיקה עוסקת רבות במבחן "מרכז החיים" של התובע, במיוחד במקרים של שהות ממושכת בחו"ל או מעבר בין אזורים גיאוגרפיים.
2. הכרה בתאונות עבודה ומחלות מקצוע: פסיקה ענפה מוקדשת לשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה, ובכלל זה פיתוח דוקטרינת ה"מיקרוטראומה" (פגיעות זעירות חוזרות ומצטברות) והכרה באירועים חריגים בעבודה כגורמים לאוטם שריר הלב או אירוע מוחי.
3. סיווג מעמד המבוטח: בתי הדין נדרשים להכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק לצורך קביעת החובה לשלם דמי ביטוח והזכאות לגמלאות (כגון דמי אבטלה, שאינם ניתנים ככלל לעצמאים).
התוכן המוצג בסקירה זו הינו לידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את החוק (557)
פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
העותר ביקש לבטל החלטה של בית הדין הארצי לעבודה שאישרה קביעת קשר סיבתי חלקי בין עבודתו לבין נכותו הרפואית.
פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה
העותר ביקש לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין שיעור נכותו כנפגע פעולת איבה.
נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ. ח'אלד בשאראת
ערעורים על גובה הפיצויים שנפסקו לנפגע בתאונת עבודה, בדגש על שאלת הניכוי הרעיוני של גמלאות המל"ל וחישוב הפסדי השתכרות.
איתי לנדסברג נ. ביה"ד הארצי לעבודה
העותר ביקש להכיר בעבודה שביצע בחו"ל עבור מעסיק ישראלי כתקופה המזכה במענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים.
עמותת הורות משותפת- טובת הילד נ. מדינת ישראל
העותרת ביקשה מבית המשפט להורות למשיבים לתקן חקיקה קיימת בטענה שהתיקון שבוצע בעבר היה חלקי ורשלני.
פלוני נ. כמיל ג'ועיה
ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו לנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, וערעור שכנגד בנוגע לזכאות הניזוק ל-25% מהפיצויים כאשר תביעת המל"ל התיישנה.
פלוני נ. פלוני
האם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בתובענות בין ידועים בציבור לשעבר.
עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" נ. משרד הרווחה
העותרת ביקשה לחייב את המשיבים להחליף את המונח "הורה יחיד" ב"הורה עצמאי" בכל פרסומיהם בהתאם לתיקון בחוק.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. שר הבריאות
עתירות נגד הסדר ביטוח בריאות לבני זוג וילדים של אזרחים השוהים בישראל מכוח היתרי שהייה זמניים.
אברהם קוריצקי נ. בית הדין הארצי לעבודה
האם הסכם רציפות זכויות פנסיוניות בין המדינה לקרנות הפנסיה בוטל בעקבות הרפורמה בקרנות הפנסיה בשנת 2003.
נינה קליין נ. בית הדין הארצי לעבודה
העותרת ביקשה להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחה את תביעתה לקבלת גמלת סיעוד.
שושנה דוד נ. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה על הסף תביעה לשינוי בסיס שכר לגמלת נכות מחמת התיישנות.
עדן בריאות טבע מרקט בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי
תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות ששולמו לנפגע עבודה שנפל מפיגום באתר בנייה.
דוד בן חמו נ. בית הדין הארצי לעבודה
העותר ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שבית הדין הארצי הפך החלטה קודמת שקיבלה את תביעתו.
בהזאת משלב נ. המוסד לביטוח לאומי
עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה.
עמותת הורות משותפת -טובת הילד נ. רשות המיסים בישראל
העותרים ביקשו לחייב את רשות המסים לחלק נקודות זיכוי ממס הכנסה באופן שוויוני בין הורים המקיימים משמורת משותפת.
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. מדינת ישראל
האם המדינה זכאית לשיפוי מחברת ביטוח בגין תגמולים ששילמה למשפחות חיילים שנהרגו בתאונות דרכים מכוח חוק משפחות חיילים.
המוסד לביטוח לאומי נ. חנן כהן
האם המוסד לביטוח לאומי זכאי לשיפוי מחברת ביטוח בגין דמי שיקום ששולמו לנפגעת תאונת דרכים במסגרת ענף נכות כללית.
רמת מגשימים - מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבו נ. המוסד
העותרת ביקשה לבטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה את ערעורה על דחיית תביעת עובד מחמת התיישנות, בטענה שהיא מעסיקתו וזכאית לבוא בנעליו.
אחמד דיאב נ. עיריית טמרה
העותר ביקש להאריך את תקופת החסינות של גמלת נכות מפני עיקול מעבר ל-30 הימים הקבועים בחוק.