חוק האזרחות (התשי"ב-1952)
חוק האזרחות, התשי"ב-1952
חוק האזרחות הוא מעמודי התווך של המשפט המנהלי והחוקתי בישראל. החוק מסדיר את הדרכים השונות לקבלת אזרחות ישראלית, וכן את התנאים והפרוצדורות לאובדנה, לוויתור עליה או לביטולה.
החוק חל על כל אדם המבקש לרכוש מעמד של אזרח בישראל, על אזרחי המדינה הנוכחיים, ועל רשויות השלטון – ובראשן משרד הפנים ושר הפנים – המוסמכות להעניק או לשלול אזרחות. החוק מגדיר שישה מסלולים עיקריים לרכישת אזרחות: מכוח שבות (לזכאי חוק השבות), מכוח ישיבה בארץ, מכוח לידה, מכוח אימוץ, מכוח התאזרחות (הליך המיועד לתושבי קבע שאינם יהודים), ומכוח הענקה על ידי שר הפנים.
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים מזומנות לפרש את הוראות החוק ולבחון את שיקול הדעת של משרד הפנים. בפסיקה בולטים שלושה היבטים מרכזיים:
1. התאזרחות מכוח נישואין ואיחוד משפחות: הפסיקה דנה רבות בהליך המדורג לקבלת מעמד עבור בני זוג זרים של אזרחים ישראלים. בהקשר זה, נבחן הממשק המורכב שבין חוק האזרחות לבין "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)", המגביל מטעמים ביטחוניים הענקת מעמד לתושבי הרשות הפלסטינית ומדינות עימות.
2. ביטול אזרחות בשל הפרת אמונים: בתי המשפט מעצבים את הגבולות והתנאים להפעלת סמכותו של שר הפנים לבטל אזרחות של אדם שביצע מעשה המהווה הפרת אמונים למדינה (כגון מעשי טרור, ריגול או רכישת אזרחות במדינת אויב), תוך איזון בין ביטחון המדינה לזכות החוקתית לאזרחות.
3. הוכחת קשר משפחתי לצורך אזרחות מכוח לידה: פסיקה ענפה עוסקת בדרישות הראייתיות (כגון בדיקות גנטיות לסיווג רקמות) הנדרשות להוכחת הורות של אזרח ישראלי, במיוחד כאשר הילד נולד מחוץ לישראל או מחוץ למסגרת נישואין.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרת הידע הכללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (1055)
ישראל חופשית (ע"ר) נ. הכנסת
עתירות חוקתיות נגד תיקון 28 לחוק שירות ביטחון המקפיא הליכי מעצר ואכיפה פלילית כלפי תלמידי ישיבות משתמטים.
אסמאעיל עכל נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים
ערעור על מחיקת עתירה מנהלית מחוסר מעש, שעסקה בבקשת תושב הרשות הפלסטינית להיתר שהייה בישראל מטעמי רווחה.
היפא מחאמיד נ. מדינת ישראל
ערעור על דחיית עתירה למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים לבניה הבגירים של אזרחית ישראלית שהשיבה לעצמה את אזרחותה.
סאג'דה אגבאריה נ. שר הפנים
העותרים עתרו למתן היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים ולצו ביניים שימנע את הרחקת העותר.
יבניה כהן נ. משרד הפנים
המערערים ביקשו להכיר בזכותו של המערער 1 לאזרחות ישראלית מכוח סעיף 8(א) לחוק האזרחות כבן למי שרכש אזרחות מכוח חוק השבות.
משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה נ. עזניה קלמנט
האם ילדיו של מי שקיבל אזרחות מכוח חוק השבות זכאים לאזרחות מכוח סעיף 8 לחוק האזרחות?
עלי עמלה נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים
העותרים ביקשו להורות למשיבים לקבל החלטה בבקשת העותר לאשרת שהייה בישראל שהוגשה כשנתיים קודם לכן.
שר הפנים נ. פלוני
ערעור על פסק דין שחייב את משרד הפנים לרשום בת זוג של אם כהורה של קטינה על בסיס תעודת לידה זרה.
פלוני נ. משרד ראש הממשלה
העותרים ביקשו מבית המשפט העליון להורות למשיבים להעניק להם מעמד של תושבות קבע בישראל בהתבסס על התחייבויות עבר.
פלוני נ. מדינת ישראל
המערער עתר לקבלת היתר שהייה בישראל בטענה כי הוא סייען שב"כ לשעבר המצוי בסכנת חיים, ולין על עיכוב במתן החלטה בערר פנימי שהגיש.
גרייס ראסל נ. רשות האוכלוסין וההגירה - מחלקת אשרות, מנ"א פתח תקו
המערערת ביקשה פטור מוויתור על אזרחותה הזרה כתנאי להתאזרחות בישראל, בטענה כי היא הורה לחיילת משוחררת.
נטליה סולובייב נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
ערעור על החלטת רשות האוכלוסין לדחות בקשת בן זוג של יהודיה לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, בשל טענות לאי-כנות הקשר הזוגי עקב מגורים בנפרד.
אנדראס אייזיק רטאמר סלומיאנסקי נ. פרקליטות המדינה, המחלקה ליחסים בינלאומיים
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה למדינת מקסיקו בגין עבירות אינוס.
פלוני נ. שרת הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערת לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בשל אלימות במשפחה.
רעד אלרבאיעה נ. שר הפנים
ערעור על דחיית בקשת תושב הרש"פ למעמד בישראל מטעמים הומניטריים בשל קיומה של בת משותפת.
פלוני נ. משרד הביטחון מנהלת שיקום סייענים
עתירה למתן מעמד של תושבות קבע בישראל עבור סייען מערכת הביטחון ובני משפחתו.
פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים
ערעור על דחיית בקשת המערער לקבלת היתר שהייה בישראל מטעמי רווחה בשל נטייתו המינית.
הלוי נ' הביטחון ואח'
העותר ביקש להורות למשיבים להעביר מידע ממערכת הביטחון למשרד הפנים לצורך יישום החוק לביטול אזרחות או תושבות של פעילי טרור המקבלים תגמול מהרשות הפלסטינית.
בסנת וחידי נ. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה
ערעור על החלטות המדינה שלא לאפשר כניסת קטינים ותושבת עזה לישראל לצורך ביצוע בדיקות גנטיות להוכחת אזרחות ישראלית.
זיקריאת אבו טהא נ. הכנסת
העותרת ביקשה לבטל את הוראת השעה בחוק האזרחות והכניסה לישראל המונעת ממנה לקבל מעמד בישראל.