פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עע"מ 63632-06-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופט אלכס שטיין
המערער:
אסמאעיל עכל
נגד
המשיבים:
1. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים
2. מתאם רווחה במנהל האזרחי
3. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
ערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' זילר), בעת"מ 51969-07-25, ביום 23.4.2026
בשם המערער:
עו"ד רועי שרמן
פסק-דין
השופטת יעל וילנר:
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ד' זילר) בעת"מ 51969-07-25 מיום 23.4.2026, שבמסגרתו נמחקה העתירה שהגיש המערער, לאחר שלא הוגשה תשובה מטעמו לבקשת המשיבים למחיקתה במשך למעלה משמונה חודשים.
רקע
2. המערער, תושב הרשות הפלסטינית, שוהה בישראל מאז שנת 2024. בשלהי שנת 2024 הגיש המערער בקשה למשיב 1 (להלן: המשיב) להארכת היתר שהייה בישראל, לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, ובהתאם להוראות הנוהל לקבלת היתר שהייה חריג למטרת "צרכי רווחה". בבקשה טען המבקש, כי הוא נרדף בשטחי הרשות הפלסטינית על רקע נטייתו המינית, וכי חזרתו לשם תציב אותו בסיכון ממשי. ביום 2.7.2025 נערך למערער ריאיון על-ידי המשיב, וביום 4.7.2025 ניתנה החלטת המשיב שדחתה את בקשת המערער. בהחלטה האמורה צוין כי המשיב התרשם שהמערער אינו דובר אמת, וכי הוא אינו מצוי בסיכון בכל שטחי הרשות הפלסטינית.
3. בעקבות זאת, הגיש המערער ביום 20.7.2025 עתירה לבית המשפט המחוזי, שבגדרה טען כי החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות; חוסר מידתיות; פוגעת בזכותו לחיים; וסותרת את הדין הבינלאומי. ביום 4.8.2025 הגישו המשיבים בקשה למחיקת העתירה, נוכח החלטת המשיב להחזיר את עניינו של המערער לבחינה מחודשת (להלן: בקשת המחיקה). ביום 5.8.2025, הורה בית המשפט למערער להגיש תשובתו לבקשת המחיקה. המערער, מצידו, הגיש בקשות ארכה להגשת תשובה כאמור, שהתקבלו, אך בסופו של דבר, תשובה לא הוגשה. משכך, ביום 23.4.2026, מחק בית המשפט המחוזי את העתירה. כחודש לאחר מכן, ביום 24.5.2026, הגיש המערער בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי למתן צו ביניים, שבמסגרתה עתר לקביעת דיון, ולצו איסור פרסום. בהחלטה מיום 25.5.2026, קבע בית המשפט כי בהתאם לפסק הדין מיום 23.4.2026, העתירה נמחקה והתיק נסגר; כי לא פורט בבקשה אם ניתנה החלטה מחודשת בעניינו של המערער או אם השתנו הנסיבות; וכן, כי בידי המערער לפתוח בהליך חדש, ככל שיש טענות חדשות שברצונו לטעון.
4. על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, ולצידו בקשה לצו ביניים. במסגרת הערעור, חוזר המערער, בעיקרו של דבר, על טענותיו שנטענו בפני בית המשפט המחוזי, אשר מכוּונות כאמור נגד החלטת המשיב מיום 6.7.2025. על כך מוסיף המערער, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר מחק את העתירה ללא קיום דיון וללא הסכמתו.
דיון והכרעה
5. לאחר עיון בערעור ובבקשה לצו ביניים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ללא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה בענייננו מכוחה של תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (ראו, מני רבים: עע"מ 3095/23 פלונים נ' מדינת ישראל, פס' 9 (1.6.2023); עע"מ 1338/21 חנן אום אלפחם, חברה למתן שירותי בית ורווחה בע"מ נ' משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פס' 17 (6.10.2021)).
6. הערעור שהוגש ממוקד, רובו ככולו, בפגמים שנפלו, לטענת המערער, בהחלטת המשיב שלא ליתן לו אשרת שהייה בישראל. אולם, פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעליו נסוב הערעור, אינו עוסק בטענותיו המהותיות של המערער נגד החלטת המשיב, כי אם במחיקת העתירה מחמת חוסר מעש מצד המערער. כזכור, לאחר שהודיע המשיב כי עניינו של המערער יוחזר לבחינה מחודשת וביקש למחוק את העתירה, הורה בית המשפט למערער להגיש את עמדתו לבקשה. חרף זאת, ולאחר שניתנו ארכות לצורך כך, המערער לא הגיש כל תשובה במשך חודשים ארוכים. בנסיבות אלו, שבהן נמנע המערער מלנקוט פעולה כלשהי לקידום ההליך במשך למעלה משמונה חודשים, לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שמחק את העתירה מחוסר מעש.
7. עוד נדגיש, מעבר לנדרש, כי מחיקת העתירה אינה חוסמת את המערער מלשוב ולהגיש עתירה חדשה, שבמסגרתה אף יוכל להגיש בקשה לסעד זמני. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 25.5.2026, ככל שבפי המערער טענות הנוגעות לבחינה המוחדשת של עניינו או להתפתחויות שאירעו לאחר מחיקת העתירה, פתוחה בפניו הדרך לפתוח הליך חדש. לפיכך, אין ממש בטענות המערער שלפיהן מחיקת העתירה אינה סבירה בנסיבות העניין.
8. סוף דבר: הערעור נדחה בזאת, ומאליה נדחית הבקשה לסעד זמני.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ו (23 יוני 2026).
דוד מינץ
שופט
יעל וילנר
שופטת
אלכס שטיין
שופט