חוק בית הדין לעבודה (התשכ"ט-1969)
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
חוק בית הדין לעבודה מסדיר את פעילותה של מערכת בתי הדין לעבודה בישראל – מערכת שיפוט ייחודית ונפרדת ממערכת בתי המשפט הכללית. החוק מגדיר את מבנה בתי הדין (בתי הדין האזוריים ובית הדין הארצי), את סמכויותיהם הייחודיות, את הרכבי השופטים ואת סדרי הדין החלים בהם.
החוק חל על עובדים, מעסיקים, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים. כמו כן, הוא חל על המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים וגופים נוספים בתחומי הביטחון הסוציאלי והבריאות.
במהלך השנים, פסיקת בתי הדין לעבודה פירשה ועיצבה את הוראות החוק בכמה היבטים מרכזיים:
1. שאלת סמכות השיפוט ויחסי עובד-מעסיק: הפסיקה עוסקת רבות בהגדרת גבולות הסמכות של בית הדין. מאחר שהסמכות מותנית בקיומם של יחסי עבודה, פיתחו בתי הדין מבחנים מהותיים (כמו "מבחן ההשתלבות") כדי לקבוע אם אדם הוא "עובד", גם במקרים שבהם הוא הוגדר בחוזה כקבלן עצמאי או כפרילנסר.
2. מעמדם ותפקידם של נציגי הציבור: החוק קובע כי לצד השופטים המקצועיים ישבו בהרכב נציגי ציבור (מקרב העובדים והמעסיקים). הפסיקה דנה רבות בחשיבות השתתפותם הפעילה של נציגים אלה כדי להביא את "תבונת החיים" של שוק העבודה אל שולחן הדיונים, וכן בהשלכות של היעדרותם מהדיונים על תוקף ההליך.
3. גמישות בסדרי דין וראיות: החוק מעניק לבית הדין לעבודה פטור חלקי מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוקשים, במטרה לעשות משפט צדק ביעילות. הפסיקה הגדירה את גבולות הגמישות הזו, תוך איזון בין הצורך בהליך מהיר ונגיש לבין שמירה על זכויות דיוניות בסיסיות של הצדדים.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (161)
חזן אריה ובנו בע''מ ע'י מנהלה עמי חזן נ. בית הדין הארצי לעבו
עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בטענה לחוסר סמכות עניינית של בתי הדין לעבודה לדון בתביעה שכנגד בעילות נזיקיות.
ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. מדינת ישראל/מש
העותרים ביקשו מבית המשפט העליון להורות על מחיקת כתב אישום פלילי שהוגש נגדם בבית הדין לעבודה בשל פגמים בהליך הגשתו.
רס"ן אהרון (רוני) שפירא נ. ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צהל
העותר ביקש לבטל את החלטת צה"ל לשחררו משירות קבע במסגרת תכנית התכנסות וצמצום כוח אדם, בטענה לפגמים בהליך ושיקולים לא ענייניים.
מסאר-מרכז לחינוך נ. מדינת ישראל - משרד החינוך התרבות והספורט
העותרת ביקשה להורות למשרד החינוך למנות מועמד מטעמה לתפקיד מנהל בית ספר ניסויי, בטענה כי החלטת המשרד שלא למנותו לוקה בחוסר סבירות.
פלוני נ. פלוני
האם תביעה בגין פיטורי בן זוג מעסק בבעלות בן הזוג השני צריכה להתברר בבית הדין לעבודה או בבית המשפט לענייני משפחה.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. מועצת העיר באר שבע
העותרת ביקשה להורות על הפסקת כהונתו של מבקר עיריית באר שבע בשל פגמים בהליך מינויו וניגוד עניינים.
סוניה חגג נ. שירותי בריאות "כללית"
העותרת ביקשה להכיר בתוארה האקדמי לצורכי שכר, בעוד המשיבים טענו כי הסמכות לדון בכך נתונה לבית הדין לעבודה.
יעקב יפרח נ. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי צמצום משרתו של העותר נעשה כדין בשל העסקה פיקטיבית בכפל משרות.
גולנרה חיימובה נ. אלכסנדר אלקין
עתירה נגד פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה ונגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
משה דהקי נ. מדינת ישראל-משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
העותר ביקש לבטל הליכי גביית קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין, בטענה לשיבוש בסעיף החיקוק.
פי.או.אס.(רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ. נחום ליפקונסקי
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להעביר תביעה הכוללת עילות נגד עובדים שהיו גם דירקטורים לבית הדין לעבודה, תוך בחינת שאלת פיצול הדיון בין ערכאות.
שלמה שקד נ. המוסד לביטוח לאומי
העותר ביקש פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בטענה כי הוא עקר בית, בדומה לפטור הניתן בחוק לנשים נשואות שאינן עובדות.
אבישי אדרי נ. המוסד לביטוח לאומי
העותר ביקש להורות למוסד לביטוח לאומי לחדש את תשלום קצבת הנכות שלו בעת היותו אסיר.
שמעון מליחי נ. המוסד לביטוח לאומי
העותר ביקש מבג"ץ לבטל החלטות של בתי הדין לעבודה שדחו את תביעתו להכרה במחלתו כמחלת מקצוע.
מאיר נוי (שמעוני) נ. המגן חברה לביטוח בע"מ
ערעור על החלטת שופט בית הדין האזורי לעבודה שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק.
הסתדרות העובדים החדשה נ. התעשיה האוירית לישראל בע"מ
האם עובדים במפעל שנמכר רשאים לסרב לעבור למעביד החדש ולדרוש להישאר עובדי המעביד המקורי.
מזל ועוזי קרן נ. תת שר האוצר מאיר שטרית
העותרים ביקשו לבטל שינוי במועדי תשלום גמלת הבטחת הכנסה שנגרם בעקבות תיקון חקיקה.
חליל מילאד נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו מבג"ץ להתערב בהחלטת הוועדה הבין-מוסדית שלא להכיר בתארים אקדמיים לצורך גמול שכר.
מדינת ישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה לדון בתוקפו של חוק במסגרת סכסוך קיבוצי.
משה דורון נ. יעקב דורון
בקשת רשות ערעור בשאלה האם בית משפט השלום שהעביר סכסוך לבוררות מוסמך לדון בבקשות לפי חוק הבוררות גם כאשר נושאי הבוררות חורגים מסמכותו העניינית הרגילה.