פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9911/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ג' קרא
העותרים:
1. מוחמד סעד
2. שפאא סעד
3. מועתז סעד
4. מועאז סעד
5. תגריר סעד
6. מוהנד סעד
7. תהיני סעד
8. סאמי מגדי
9. סיף אלדין סעד
10. סהיב סעד
11. אסיד סעד
12. סעד סעד
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל-משרד הביטחון
2. מדינת ישראל-שירות הביטחון כללי
3. ראש המנהלה הביטחונית לסיוע
4. ועדת המאוימים
5. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ארעי
בשם העותרים:
עו"ד עינב חימי
בשם המשיבים:
עו"ד רותם סלמה
פסק-דין
השופט ג' קרא:
עניינה של העתירה בבקשת העותרים להעניק להם היתר שהייה קבוע בישראל בשל היותם מאוימים על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.
1. העותר 1 (להלן: העותר), תושב איו"ש, החזיק בהיתרי שהייה מאז שנת 2005, עד שביום 12.9.2017 החליטה המשיבה 4 (להלן: ועדת המאויימים או הוועדה) לדחות את בקשתו לחידוש ההיתר. במסגרת העתירה המקורית תקף העותר בעיקרו של דבר את החלטת הוועדה, ועתר להעניק לו היתר שהייה קבוע. בעקבות החלטתי ובהסכמת המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים), הגיש העותר עתירה מתוקנת בה נוספו בני משפחתו כעותרים נוספים. בעניינם של העותרים כולם ניתן צו ארעי המונע את הרחקתם מישראל עד למתן החלטה אחרת.
2. ביום 27.12.2018 הודיעו המשיבים כי לאחר הגשת העתירה נבחן עניינו של העותר פעם נוספת והוחלט להעניק לו היתר שהייה זמני למשך שישה חודשים, כשבתום תקופה זו יעלה עניינו לדיון נוסף בפני הוועדה. כמו כן נמסר כי בנסיבות העניין הוחלט ליתן היתר שהייה גם לעותרת 2 (אשתו של העותר) ולעותרים 12-9, קטינים המצויים תחת השגחתו. בנסיבות אלה סבורים המשיבים כי ביחס לעותרים אלה העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק. אשר לעותרים 8-3, צוין כי אלו לא פנו מעולם לוועדת המאוימים, ודין העתירה בעניינם להידחות מחמת אי מיצוי הליכים.
עוד במסגרת תגובתם הפנו המשיבים לעתירה שהוגשה על ידי העותרים 7-1 ו-9 ובני משפחה נוספים, במסגרתה ביקשו להסדיר את מעמדם בישראל מכוח חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה). עתירה זו נדחתה תוך שמירת זכויות העותרים, מן הטעם שלאחר הגשתה חלו שינויים מהותיים במצב הדברים ולא הונחה תשתית נורמטיבית ועובדתית עדכנית הנדרשת לצורך דיון בטענותיהם (בג"ץ 7978/15 פלוני נ' משרד הבטחון (25.4.2018) (להלן: העתירה הקודמת)).
3. נוכח ההתפתחויות שאירעו לאחר הגשת העתירה, סבורני כי דין עתירה בעניינם של העותרים 2-1 ו-12-9 להימחק, ובעניינם של העותרים 8-3 להידחות. משניתנה החלטה עדכנית בעניינם של העותרים 2-1 ו-12-9 וניתן להם היתר שהייה זמני עד שיבחן עניינם פעם נוספת, ברי כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ואינה רלוונטית עוד (בג"ץ 9799/17 פלוני נ' משרד הביטחון - ועדת המאוימים (16.8.2018); בג"ץ 1872/18 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים - ועדת מאוימים (13.6.2018)). אשר לעותרים האחרים, אלו לא הגישו בקשות פרטניות מטעמם לוועדת המאוימים ועל כן דין העתירה בעניינם להידחות בשל אי מיצוי הליכים (השוו לבג"ץ 3463/18 פלוני נ' מדינת ישראל (5.11.2018)). ככל שעותרים אלו סבורים כי נשקפת סכנה לחייהם, עומדת לרשותם האפשרות לפנות לקצין המאוימים במנהלות התיאום והקישור ולבקש היתרי שהייה זמניים עד לקבלת החלטה בעניינם. זאת ועוד, כעולה מהעתירה הקודמת, החלטת שר הפנים הדוחה את בקשת המשפחה מאפשרת לחלק מילדי העותר להגיש בקשות פרטניות להסדרת מעמדם. מתגובת המשיבים עולה כי פרט לעותרת 5 לא התקבלו ברשות האוכלוסין וההגירה בקשות בעניינם של העותרים, ולא למותר להבהיר כי דלת זו עודנה פתוחה בפניהם.
4. הצו הארעי המונע את הרחקתם של העותרים 8-3 יעמוד על כנו עד ליום 10.2.2019 על מנת לאפשר להם לכלכל את צעדיהם. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ו בטבת התשע"ט (3.1.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
17099110_Q10.docx סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il