פלוני נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק בג"ץ 3463/18 בבית המשפט העליון בג"ץ 3463/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ג' קרא כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. המנהלה הבטחונית לסיוע- ועדת מאוימים 3. שר הביטחון עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ענאן בלאן בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים לקבל מעמד של תושב ארעי או תושב קבע או אשרה מכל סוג שהוא לשהות בישראל. כמו כן, מבוקש ליתן צו ביניים לפיו יימנעו המשיבים מהרחקת העותרים מתחומי מדינת ישראל עד להכרעה בעתירה. 2. העותר 1 (להלן: העותר) וילדיו, העותרים 6-2, תושבי השטחים, טוענים כי נשקפת סכנה ממשית לחייהם אם יחזרו לשטחי הרשות הפלסטינית בהיותם מאוימים על רקע שיתוף פעולה של העותר ובני משפחתו עם כוחות הביטחון הישראליים, לפני כחמש עשרה שנה. בעתירה נטען כי העותר זומן לחקירה בשנה האחרונה מספר פעמים על-ידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, וכן הוזהר כי ייעצר במידה שלא יופיע לחקירה. בעתירה, מציינים העותרים כי פנו אל הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים) בחודש אפריל 2018, אך זו טרם השיבה לפנייתם. העותרים צירפו לעתירה עותק מהפנייה אשר הועברה, לכאורה, אל ועדת המאוימים באמצעות הפקסימיליה. לפיכך, מבקשים העותרים כי לא יגורשו משטחי מדינת ישראל עד אשר תינתן החלטתה. 3. בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובהיותה מוקדמת, ומשכך יש לדחות אף את הבקשה למתן צו ביניים. המשיבים מסבירים ומפרטים כי לא אותרה הפנייה הנטענת לוועדת המאוימים, לגבי מי מהעותרים, אצל הגורמים הרלוונטיים בוועדת המאוימים. לגבי העותר, נמצא כי זה פנה בעבר לוועדת המאוימים, וכי בקשתו נדחתה לגופה בהחלטה מיום 28.3.2007. על כן, ובהיעדר כל החלטה עדכנית של ועדת המאוימים בעניינם של העותרים, נטען כי העתירה מוקדמת ולוקה באי מיצוי הליכים. עוד טוענים המשיבים כי טענות העותרים אינן מצביעות על איום קונקרטי הנשקף לחייהם בעת הזאת, וכן כי לא הוצגו כל סימוכין לטענות המפורטות בעתירה. נטען בנוסף כי יש לחייב את העותרים בהוצאות. 4. דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת, שכן טרם מוצו ההליכים אל מול הרשות המוסמכת. בפועל, פניית העותרים לוועדת המאוימים לא נתקבלה אצלה. במצב דברים זה ממילא טרם נדונה בקשת העותרים ולא ניתנה החלטת הרשות המוסמכת אותה ניתן יהא להעביר תחת שבט ביקורתו של בית משפט זה. לפיכך, העתירה מוקדמת ולא קמה עילה למתן הסעדים המבוקשים בה (בג"ץ 5237/14 פלוני נ' משרד הפנים (6.1.2015); בג"ץ 9424/17 פלוני נ' משרד הביטחון (6.12.2017); בג"ץ 3499/18 פלוני נ' משרד הביטחון (4.6.2018)). 5. משדין העתירה להידחות, ממילא יש לדחות אף את הבקשה לצו ביניים. יוער כי ככל שהעותרים סבורים, כפי הנטען בעתירתם, כי נשקפת סכנה לחייהם, פתוחה לפניהם הדרך לפנות אל קצין המאוימים במנהלת התאום והקישור ולבקש היתר שהייה זמני, עד שתינתן החלטת ועדת המאוימים בעניינם (בג"ץ 5876/17 פלוני נ' משרד הפנים (22.10.2017); בג"ץ 3474/18 פלוני נ' משרד הביטחון (29.5.2018)). עם זאת, לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר לעותרים לפנות אל הגורם המוסמך, הצו הארעי למניעת הרחקתם מישראל כאמור בהחלטתי מיום 2.5.2018, יעמוד על כנו למשך 21 ימים נוספים מהיום. 6. בשולי הדברים אעיר כי בהחלטה מיום 17.7.2018 הוריתי לעותרים להגיב לתגובת המשיבים ואולם, על אף חלוף המועד זה מכבר, ועל אף שניתנו לעותרים, לפנים משורת הדין, מספר ארכות להגשת התגובה, לא הוגשה כל תגובה מטעמם. 7. העתירה נדחית אפוא, ועמה הבקשה לצו ביניים. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בחשון התשע"ט (‏5.11.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18034630_R08.doc יא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il