אלבטינה גריפולינה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 9910/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9910/17 ע"פ 10004/17 לפני: כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ג' קרא כבוד השופטת י' וילנר המערערת בע"פ 9910/17: המערער בע"פ 10004/17: אלבטינה גריפולינה אשרף חטיב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 44181-01-17 שניתן ביום 6.11.2017 על ידי כב' השופטת רונית בש תאריך הישיבה: כ"ז בניסן התשע"ח (12.4.2018) בשם המערערת בע"פ 9910/17: בשם המערער בע"פ 10004/17: בשם המשיבה: עו"ד רומן קלוגרמן עו"ד עסאם טנוס עו"ד סיגל בלום פסק-דין השופט ג' קרא: שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' בש) בת"פ 44181-01-17 בגדרו הורשעו המערערים על יסוד הודאתם בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ז-1973 (להלן: הפקודה), והושתו עליהם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעברו המערערים עבירה מסוג פשע על פי הפקודה; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעברו עבירה מסוג עוון לפי הפקודה וכן פסילה מקבלת והחזקת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים. רקע והליכים קודמים 1. המערערת אזרחית זרה ובת זוגו של המערער. בתאריך 5.1.2017 הגיעו שוטרים לדירת המערערים וביקשו לבצע בה חיפוש. לאחר שדפקו בדלת הדירה נשמעה המערערת מקללת בשפה הערבית והרוסית המערערת התבקשה על ידי השוטרים לפתוח את הדלת. משלא נענתה פרצו השוטרים את הדלת. משנכנסו השוטרים לדירה מצאו את המערערת בעירום חלקי, שאז יצאו מהדירה וביקשו משכנתה שגרה ממול דירתה של המערערת (להלן: השכנה) כי תכנס לדירה ותבקש מהמערערת להתלבש כדי שהשוטרים יוכלו לבצע את החיפוש. משנכנסה השכנה לדירה הוציאה המערערת מארון הבגדים שקית ניילון אותה החזיקה המערערת בדירה ובתוכה סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 40.15 גרם ובסם מסוג חשיש במשקל 54.87 גרם וזאת שלא לצריכה עצמית והכניסה אותה לתוך מכנסיה של השכנה שבהמשך מסרה אותה לשוטרים. בהמשך החיפוש בדירה נתפסה בחזקת המערער חבילת סמים שהכילה 21.751 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית וכן סם מסוג חשיש במשקל כולל של 3.26 גרם שלא לצריכה עצמית. 2. בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על הפגיעה הקשה בערך המוגן, שלומו ובטחונו של הציבור, מעצם החזקתם של סמים קשים, קוקאין והרואין בכמות לא מבוטלת ושלא לצריכה עצמית, כאשר בידוע הוא שסמים קשים אלה מאכלים בכל חלקה טובה בחברה ולהם השפעות הרסניות. בבואו לקבוע את מתחם הענישה התייחס בית המשפט לקיומו של מנעד ענישה רחב בגין עבירה זו של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הנובעת מכמות הסם המוחזקת וסוגו. לאחר שסקר פסיקה רלבנטית המשקפת את מדיניות הענישה הנוהגת, קבע בית המשפט את מתחם הענישה בעניינה של המערערת ככזה שנע בין 24 חודשי מאסר ל- 48 חודשי מאסר; בעניינו של המערער קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין 15 חודשי מאסר ל- 36 חודשי מאסר. בבואו לגזור את דינם של המערערים במתחם העונש שנקבע על ידו, איש איש לפי חלקו ונסיבותיו האישיות, התחשב בית המשפט בנסיבות עברו הפלילי של המערער, שלו 4 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, מין, סמים והפרת הוראה חוקית שבגינן ריצה המערער עונשי מאסר, שהארוך מביניהם היה לתקופה של 9 שנים. כמו כן התחשב בהודאתם של המערערים שחסכה שמיעת חלק מהעדים, כך התחשב בית המשפט בעברה הנקי של המערערת והיותה אמא לילדה בת 6 המצויה ברוסיה. לאחר ששקל את מכלול השיקולים הצריכים לענישה, גזר בית המשפט על כל אחד מהמערערים עונש של 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית כפי שפורט לעיל. טענות הצדדים 3. לטענת המערערים, המתחם שקבע בית המשפט המחוזי הינו מתחם מחמיר שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת. כמו כן משיגים המערערים על מיקומם בתוך המתחם. לטענת המערערת, בית המשפט לא נתן משקל מספיק לנסיבותיה האישיות של המערערת בהיותה אזרחית זרה, בארץ זרה, שאינה זוכה לביקורי משפחה, אינה זוכה לחופשות ומן הסתם גם לא תזכה לשיקום, וכמתבקש מכך להפחתה בענשה, כאשר הקשיים עמם מתמודדת המערערת מעצם זרותה גדול יותר מזה שמתמודד עמו תושב ואזרח המדינה. בא כוח המערער טען, כי בית המשפט טעה בכך שהשווה את עונשם של שני המערערים לאור העובדה שכמות הסמים שנתפסה ברשותו של המערער קטנה יותר מזו שנתפסה אצל המערערת. הוא הוסיף וציין, כי מאז מעצרו משתתף המערער בכל קבוצה טיפולית והוא מעוניין לשקם את עצמו ולחזור למסלול חיים נורמטיבי. בהתחשב בכל האמור, ביקשו המערערים כי נקל בעונשם. בתשובתה למערערים טענה באת כוח המשיבה כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט הולם את נסיבות ביצוע העבירות, כמות הסם וסוג הסם, שהוחזק, כך שמלאכת גזירת הדין אינה פעולה חשבונאית הנובעת ממכפלות של משקלים וכמויות הסם המוחזקות, וכי תפקידו של בית המשפט בגזירת העונש לשקול מכלול השיקולים ולאזן ביניהם ובעשותו כן לא נפלה שגגה מלפני בית המשפט בתוצאה הסופית אליה הגיע. דיון והכרעה 4. הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב במידת העונש שהטילה הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים בהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית או שעה שהעונש שהוטל סוטה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת והראויה. ראו למשל ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' וירשילובסקי (3.7.2006, לא פורסם); ע"פ 3039/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (29.1.2009, לא פורסם), אולם לאחר בחינה הגענו לכלל מסקנה כי בהתחשב במכלול הנסיבות אין הדבר כך וכי אין מקום להתערב בעונשם של המערערים. 5. המערערים החזיקו כמות גדולה של סמים קשים שלא לצריכתם העצמית. הנסיבות של החזקת כמות גדולה של סמים קשים שלא לצריכה עצמית ביחד עם סם מסוג חשיש כשכמויות סמים אלה נתפסו בדירה ששימשה למגוריהם המשותפים של המערערים, מוסיפה נופך חומרה להחזקה. בתי המשפט נקראים תדיר להחמרת הענישה בעבירות סמים, במיוחד בעבירות של החזקת סמים קשים שלא לצריכה עצמית. אנו שותפים לדברי בית המשפט כי מנעד הענישה הוא רחב והוא תלוי נסיבות במקרה הספציפי סוג הסם, כמות הסם, נסיבות ההחזקה ועוד. בהינתן כמויות הסמים וסוגם בענייננו – איננו סבורים כי מתחם הענישה שנקבע חמור יתר על המידה. ראויים לציון הדברים בע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (8.2.2016): "מסקירת הפסיקה בנושא עולה, כי אמנם קיים גיוון רב בענישה, אולם במקרים העוסקים בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין או קוקאין שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נע טווח הענישה בין שלוש לחמש שנות מאסר (ע"פ 8820/14 זהר שחר נ' מדינת ישראל (2015) בפסקה 12 וההפניות שם; 1313/14 גמאל בהתימי נ' מדינת ישראל (2015); עניין פיצו, בפסקה 14 וההפניות שם; ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (2013); ע"פ 11469/05 מדינת ישראל נ' עייש (2006); 5958/13 גיא שרגא סבג נ' מדינת ישראל (2014); 4203/14 אליהו כהן נ' מדינת ישראל (2015))". המערערת החזיקה בכמות גדולה מאד של סם קשה מסוג הירואין, הידוע בכינויו סם המוות. יחד עם כמות לא מבוטלת של סם מסוג חשיש. החזקת "קוקטייל" כזה של סמים שלא לצריכה עצמית מחייבת תגובה עונשית הולמת. בית המשפט מצא להעמיד את מידת העונש בעניינה על 24 חודשים, לאור כמות הסמים וסוגם, תוך שהוא ממקם אותה בתחתיתו של המתחם שנקבע לאור עברה הנקי, הודייתה ונסיבותיה האישיות, היותה אמא לילדה שלא זוכה לביקוריה בארץ. מיקומה בתחתית המתחם מגלמת בתוכה את אותה התחשבות בנסיבות האישיות הנובעת גם מזרותה ותנאי מאסרה הקשים בשל כך. המערער החזיק סם קשה מסוג קוקאין במשקל של 21.751 גרם יחד עם כמות קטנה מסוג של חשיש, גם כן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט מיקם את עונשו של המערער בשליש התחתון של המתחם, כאשר הרף התחתון במתחם עמד על 15 חודשים ועונשו נגזר כאמור ל- 24 חודשים. לטעמנו בכך נעשה חסד עם המערער, הנושא על גבו הרשעות קודמות רבות, בגינן ריצה עונשי מאסר, שלא הרתיעוהו מלחזור לסורו. עוד ראוי לציין, כי במרץ 2017 נפתח נגד המערער תיק שבו יחסו לו עבירות של החזקת סם במשקל 19.2 גרם מסוג חשיש ומכירתו לאחר כאשר בגין כך נדון המערער ביום 27.6.2017 לשלושה חודשים ויום לריצוי בפועל. סיכומו של דבר, העונשים שנגזרו על המערערים הולמים את נסיבות ביצוע העבירות, סוג הסם וכמותו ועולים בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת. לאור כל האמור, החלטנו לדחות את ערעורם של המערערים. ניתן היום, ‏י"ח באייר התשע"ח (‏3.5.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17099100_Q01.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il