קואר(עציר) נ' לאזור ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9758-02-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: מוחמד קואר נגד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 3. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אחלאם ש. חדאד פסק-דין 1. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 3.2.2026, והיא מכוונת לביטול מעצרו המינהלי של העותר. 2. מהעתירה ומנספחיה עולה כי העותר שוהה במעצר מינהלי מיום 16.2.2025, וכי צו המעצר הנוכחי שהוצא בעניינו, השני במספר (להלן: צו המעצר הנוכחי), עתיד להסתיים ביום 14.2.2026. כן יצוין, כי צו המעצר הנוכחי אושר בהחלטת בית המשפט הצבאי מיום 24.8.2025, וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כבר ביום 5.1.2026 (להלן: פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים). 3. כידוע, שיהוי נמדד לא רק באופן כמותי, אלא גם בשים לב לדחיפות העניין (בג"ץ 3597/24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 6 (2.5.2024) (להלן: עניין עודה); בג"ץ 33398-09-25 אל שלאלדה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (12.9.2025)). כפי שהובהר בעבר, כאשר עניינה של עתירה הוא צו מעצר מינהלי העתיד לפקוע בתוך פחות מחודש ימים, ולאור דחיפות הטיפול בה נדרש לתת לה קדימות הן מצד המשיבים והן מצד בית משפט זה, נדרש העותר מצדו להגיש את העתירה במהירות – דהיינו, במקרה הרגיל, בתוך לא יותר משבוע ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו: בג"ץ 60248-09-25 מסאד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (21.9.2025); בגץ 65322-09-25 אלחגה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (28.9.2025)). העתירה דנן לא הוגשה בתוך פרק הזמן האמור, ללא שצוינה כל הצדקה לסטייה מהכלל האמור, ולפיכך דינה להידחות על הסף מחמת שיהוי. 4. בעתירה נטען, אומנם, כי החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים, אשר ניתנה כאמור ביום 5.1.2026, נמסרה לידי בא-כוח העותר מספר ימים לפני הגשת העתירה, ולא בסמוך למועד נתינתה. ברם, לטענה זו לא צורפה כל אסמכתא. משכך, בא-כוח העותר התבקש ביום 3.2.2026 להבהיר עניין זה, אולם לא התקבל שום מענה מטעמו – אף לא לאחר שניתנה החלטה נוספת בנדון ביום 8.2.2026. בנסיבות אלה, לא נותרה ברירה אלא לדחות את העתירה מחמת השיהוי שנפל בהגשתה. יתר על כן, נוכח העיכוב שנגרם בשל חוסר המענה מצד בא-כוח העותר, ממילא פרק הזמן הקצרצר שנותר עד למועד פקיעת צו המעצר הנוכחי אינו מאפשר לקיים ביחס אליו בחינה שיפוטית ראויה על ידנו (ראו: 67770-09-25 בדוי נ' מפקדת צבאי לאזור איו"ש, פסקה 3 (28.9.2025); בג"ץ 23986-10-25 חרב נ' מפקד צבאי לאזור איו"ש (17.10.2025)). 5. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ד בשבט התשפ"ו (‏11.2.2026). עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט