פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9582/11

סעדיה נגר נ. היועץ המשפטי

העותר ביקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד אשתו בגין תקיפה ואיומים, בטענה לאי-סבירות ההחלטה ולפגיעה בשוויון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 27/12/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9582/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד אשתו בגין תקיפה ואיומים, בטענה לאי-סבירות ההחלטה ולפגיעה בשוויון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9582/11

סעדיה נגר נ. היועץ המשפטי

העותר ביקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד אשתו בגין תקיפה ואיומים, בטענה לאי-סבירות ההחלטה ולפגיעה בשוויון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, שעומד לדין פלילי בגין תקיפת אשתו, עתר לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין גם את אשתו, בטענה שהיא הודתה בתקיפתו ובאיומים עליו. העותר טען כי ההחלטה שלא להעמידה לדין אינה סבירה ופוגעת בשוויון. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי סמכות ההחלטה על העמדה לדין מסורה ליועץ המשפטי לממשלה, וכי התערבות שיפוטית בהחלטות אלו נעשית רק במקרים חריגים וקיצוניים. בית המשפט מצא כי החלטת הפרקליטות מנומקת היטב, וכי המעשים המיוחסים לאישה אינם באותו סדר גודל של חומרת המעשים המיוחסים לעותר, ולכן אין עילה להתערבות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סעדיה נגר

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • נגר רינה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין מנומקת כדבעי.
  • מעשי האישה אינם באותה דרגת חומרה של מעשי העותר.
  • אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטות רשויות התביעה.
טיעוני ההגנה
  • החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את האישה אינה סבירה.
  • קיימת פגיעה בעקרון השוויון ובכללי הצדק בכך שהעותר מועמד לדין בעוד אשתו לא.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה להעמדה לדין של המשיבה 2 בהתבסס על חומר הראיות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מכתב הנימוקים של עו"ד אדרי (סגנית בכירה לפרקליט המדינה).

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • העמדה לדין
  • סבירות
  • שוויון
  • משפט פלילי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9582/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9582/11 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית העותר: סעדיה נגר נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי 2. נגר רינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשר חן פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. נגד העותר מתנהל הליך פלילי בבית משפט השלום בפתח תקוה, במסגרתו מיוחסים לו שמונה אישומים של תקיפת אשתו בשנים 2009-2006; ובכלל אלה בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. בעתירה שלפנינו תוקף העותר את החלטת המשיב 1 שלא להגיש כתב אישום נגד אשתו (המשיבה 2), אשר כנטען הודתה בחקירתה בתקיפתו במקרה אחד, ובאיומים עליו במקרה אחר. הטענות בעתירה מתייחסות הן לאי סבירותה של ההחלטה שלא להגיש כתב אישום לגופה - נוכח חומר הראיות וחומרת המעשים, אשר גם המשיב 1 הכתירם "מעשים פסולים"; והן לפגיעה בעקרון השויון ובכללי הצדק, הנובעת מהעמדתו של העותר לדין בגין תקיפת אשתו שעה שאינה מואשמת בתקיפתו. ב. ואולם, לאחר העיון אין בידינו להיעתר למבוקש. "בית משפט זה חזר ושנה, כי מידת ההתערבות השיפוטית בהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמדה לדין הינה מצומצמת ביותר" (בג"צ 11221/05 נאסר נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) - השופט גרוניס; בג"ץ 2913/03 ג'ורבאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"ץ 4657/01 כרסנטי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). כידוע: "על השאלה אם קיים 'עניין לציבור' בהגשת אישום פלילי עשויות להיות דעות שונות לאנשים שונים. ההכרעה היא של היועץ המשפטי לממשלה. בית-משפט זה מפקח על החלטות היועץ המשפטי לממשלה, אך אין הוא מחליף את שיקולו של היועץ בשיקולו שלו" (בג"צ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי (לא פורסם) פסקה 7 - המשנה לנשיא, כתארו אז, ברק). ג. עיינתי במכתבה המפורט של עו"ד אדרי (סגנית בכירה א' לפרקליט המדינה וממונה בתחום עררים) בו נומקה דחיית הערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה. ההחלטה מנומקת כדבעי, והמכתב מפרט הן מדוע מעשיה של אשת העותר, הגם שאכן היו פסולים, אינם באותה דרגת חומרה של מעשיו שלו, והן את הרקע הנטען למעשיה. אכן, המכתב אינו נדרש מפורשות לשאלת השויון בין בני הזוג, ואולם אציין כי עיון בכתב האישום שהוגש כנגד העותר - אשר לא צורף לעתירה (וראו בג"צ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409) - מלמד, כי המעשים המיוחסים אינם באותם "סדר גודל": הן מבחינת חומרתם, הן מבחינת תוצאתם, והן מבחינת משכם, גם אם אין להלמם מכל וכל. על כל פנים, ברי כי אין מדובר באותם מקרים חריגים בהם תישקל התערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. על כן, כאמור, איננו נעתרים לעתירה. ניתן היום כ"ט בכסלו תשע"ב (25.12.11) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11095820_T01.doc עש+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il