פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בע"מ 9530/02
בבית המשפט העליון
בע"מ 9530/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת א' חיות
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום 15.10.2002 בתיק בר"ע 1696/02 שניתן על-ידי
כבוד השופט יצחק יעקובי שווילי
תאריך הישיבה:
י"ח בסיון התשס"ג
(18.06.2003)
בשם המערערת:
עו"ד עדו מאיר דיבון
בשם המשיב:
עו"ד אולין וינשטין
פסק-דין
הנשיא א' ברק:
1. המערערת והמשיב הם בני זוג שנישואיהם עלו על שרטון. המשיב הגיש (ביום 13.10.97) לבית הדין הרבני באשקלון תביעת גירושין. הדיון בתובענה זו נדחה מספר פעמים בין השאר עקב ניסיון לשלום בית. לאחר שלא חל שיפור במערכת היחסים בין בני הזוג המשיב הגיש (ביום 10.5.99) תביעה שנייה לגירושין לבית הדין הרבני באשקלון. תובענה זו תלויה ועומדת, והיא הועברה לדיון בבית הדין הרבני בחיפה, מקום מגוריהם הנוכחי של בני הזוג. המשיב כרך לתובענה זו את מזונותיה של המערערת. המערערת מצדה הגישה (ביום 6.9.2001) לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה תובענה למזונות. לאור זאת, המשיב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למחיקת תובענת המערערת לאור העובדה כי כרך נושא זה בתובענה שהגיש לבית הדין הרבני. הצדדים הסכימו (ביום 24.4.2002) כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה תינתן לאחר הגשת סיכומי הצדדים מבלי לקיים חקירות בנושא. לאחר שהוגשו הסיכומים החליט בית המשפט (השופטת א' מירז) לדחות את בקשתו של המשיב, שכן כריכת המזונות להליך הגירושין לא הייתה כנה. בית המשפט הסיק את חוסר הכנות של הכריכה על רקע עיון בתביעת הגירושין אשר הוגשה לבית הדין הרבני. בתביעה זו טען המשיב כי המערערת הינה מורדת ואינה זכאית למזונות, אך יחד עם זאת לא פירט עובדות המבססות מסקנה זו. בנוסף, לא הציג המערער נתונים כלכליים מספקים לדון במזונות. לכך צירף בית המשפט את העובדה כי לא התקיים דיון בתביעת הגירושין והמזונות למרות פרק הזמן הארוך שחלף מאז הגשת התובענה לבית הדין הרבני.
2. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי). בית המשפט דן בבקשה כבערעור וקבע כי הדין עם המשיב. בית המשפט ציין כי מעיון בחומר שלפניו עולה שתביעת הגירושין שהגיש המשיב הייתה כנה לאור המשבר החמור אליו נקלעו חיי הנישואין של בני הזוג. עוד פסק בית המשפט שהכריכה של סוגיית המזונות נעשתה כדין, שכן עולה בברור מכתב התביעה שהגיש המשיב לבית הדין הרבני כי הוא ביקש לכרוך את עניין המזונות אליה. אשר לכנות הכריכה קבע בית המשפט כי אם תביעת הגירושין הייתה כנה, הרי שאם אין קביעה נוגדת בראיות, יש לראות בכריכה ככנה "שכן לכאורה בעל דין מעונין שנושאים שונים הצריכים ברור בפורום משפטי, יידונו באותו פורום." בית המשפט החליט כי קביעה שכזו לא נמצאה, ועל כן קיבל את ערעור המשיב. בית המשפט פסק כי סמכות הדיון בעניין המזונות של המערערת מסורה לבית הדין הרבני. מכאן הערעור שלפנינו לאחר נטילת רשות כדין.
3. טענתה של המערערת היא כי לא היה מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. לטענתה, תביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הרבני לא הייתה כנה, ומטרתה הייתה להפעיל לחץ על המערערת. כן טוענת המערערת כי הכריכה של סוגיית המזונות בהליך בבית הדין הרבני לא הייתה כנה לאור העובדה כי המשיב לא ביסס את טענתו לפיה אין המערערת זכאית למזונות. כמו כן היא טוענת כי הכריכה לא הייתה כדין לאור היותה כללית וסתמית. המשיב מצדו סומך ידיו על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי. לטענתו, בתביעה לגירושין שהגיש נחשפת מערכת היחסים הקשה בין בני הזוג, וכי הדיון בבית הדין הרבני התעכב כתוצאה מהעיכוב שחל בהכנת תסקיר בעניינם של בני הזוג, שהיה אמור להיות מוגש לבית הדין הרבני. לטענתו של המשיב מהחומר שהיה לפני בתי המשפט עולה כי הוא התכוון להתדיין ברצינות בשאלת המזונות.
4. סמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים המובאים לפניו כאשר הם כרוכים בתביעת גירושין מעוגנת בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. סעיף זה קובע כי "לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג." הכריכה באה לאפשר לבעל הדין לרכז את ההתדיינות בתחומי המחלוקת השונים בבית הדין הרבני (בג"ץ 8754/00 רון נ' בית-הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2) 625, 669 (להלן – פרשת רון)). יחד עם זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על-ידי אחד מבני הזוג נקבעו שלושה מבחני עזר על-ידי הפסיקה: נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה; כי הכריכה תהא כנה; וכי הכריכה תהא כדין (בג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, פ"ד נז(2) 118, 132; ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד(4) 155, 157; לדיון במבחני העזר ראו אצל מ' שאוה "על 'כרוך' ועל 'כנות' הייפסק 'מירוץ הסמכויות' בעניני מזונות בין בית-המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני?" עיוני משפט ג 719, 727 (תשל"ב)). כנות הכריכה קשורה קשר הדוק לחובה הכללית הנוהגת במשפטנו לנהוג בתום לב (ראו בפרשת רון, בעמ' 669), והיא נבחנת על רקע הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. כפי שציין השופט אנגלרד:
"ה'כנות' נבחנת על-פי מבחן אובייקטיבי-חיצוני המתחשב הן במניעיו של בעל-הדין והן בנסיבות המקרה. ההכרעה בשאלת ה'כנות' היא על-פי מכלול הנסיבות האופפות את התביעה תוך בחינת מניעיו של מבקש הכריכה – האם הוא מבקש אך לסכל פנייה לערכאה האזרחית או שהוא מעוניין בקיום התדיינות צודקת, יעילה ומעשית בעניין הכרוך" (פרשת רון, בעמ' 669).
5. מוכנים אנו להניח – בלא לפסוק בדבר - כי תביעת הגרושין שהגיש המערער היא כנה. עוד מוכנים אנו להניח כאמור כי כריכת סוגיית מזונות המערערת לתביעת הגירושין נעשתה כדין. נותרה השאלה – אשר הנטל לגביה מוטל על מבקש הכריכה - האם הכריכה הייתה כנה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טענת המשיב לפיה הוא פטור ממזונות המערערת, לא בוססה בכתב התובענה שהגיש לבית הדין הרבני. המשיב טען טענה כללית שהמערערת מורדת, בלא לתמוך בטענתו, בלא לבססה בהתנהגותה של המערערת ובלא ליתן פרטים עליה. לכך מצטרף השיקול כי עבר זמן רב מיום הגשת התביעה ועד ליום הדיון בה, בלא שנעשה דבר, דבר שיש בו לחזק המסקנה כי כל מטרתה של הכריכה לא היתה אלא כדי לחסום את דרכה של המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט המחוזי התערב בשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה. להתערבות זו לא מצאנו כל בסיס. חזרנו ועיינו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, ולא מצאנו כל צידוק להתערבותה של ערכאת הערעור בממצאיו ובמסקנותיו. מטעם זה דין הערעור להתקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל, והתיק יוחזר להמשך הדיון בו בבית המשפט לענייני משפחה.
התוצאה היא כי דין הערעור להתקבל. אנו מבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחזירים על כנו את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. המשיב ישא בהוצאות המערערת בערכאה זו בסך 10,000 ₪.
ה נ ש י א
השופט מ' חשין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת א' חיות:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.
ניתן היום, א' בתמוז התשס"ג (1.7.2003).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02095300_A05.doc/דז/
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il