טטיאנה פונומרנקו נ. ממשלת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9104/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. טטיאנה פונומרנקו 2. אולנה חרצ'נקו 3. פרופ' נדב דוידוביץ' 4. פרופ' חגי לוין 5. רופאים לזכויות אדם – ישראל 6. היא"ס ישראל 7. א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל 8. המוקד לפליטים ולמהגרים 9. ARDC, מרכז לקידום פליטים אפריקאים 10. ארגון ואהבת נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. שר הרווחה 3. שר הבריאות 4. שר האוצר עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד עדי לוסטיגמן; עו"ד נמרוד אביגאל בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט י' אלרון: מדובר בעתירה שנייה המופנית כלפי הפסקת הביטוח הרפואי שניתן לאזרחי אוקראינה אשר הגיעו לישראל בעקבות המלחמה שפרצה באוקראינה בשנת 2022 ואינם זכאי שבות, במסגרת מינהלת "צו השעה" שמפעיל משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: הכיסוי הביטוחי ו-האזרחים האוקראינים). בתמצית יתואר, כי בתגובה לעתירה קודמת שהוגשה לבית משפט זה, המשיבים הודיעו כי הוחלט לחדש את הכיסוי הביטוחי עד לסוף שנת 2023 (החלטה 898 של הממשלה ה-37 "המשך מתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה שנמלטו מהמלחמה בארצם ואינם זכאי שבות" (29.8.2023) (להלן: החלטת ממשלה 898)). בנסיבות אלה, ולנוכח השינוי המהותי שחל במסד העובדתי ממועד הגשת העתירה, העתירה נדחתה (בג"ץ 6277/23 מילובנובה נ' ממשלת ישראל (13.9.2023) (להלן: העתירה הראשונה)). העתירה הנוכחית הוגשה על רקע סיום תקופת הארכת הכיסוי הביטוחי שנקבעה בהחלטת ממשלה 898. המשיבים חוזרים על טענתם כי הפסקת הכיסוי הביטוחי תוביל לעצירת טיפולים רפואיים ולפגיעה בזכותם של האזרחים האוקראינים לבריאות ולשלמות הגוף. מטעם זה, מבוקש כי הכיסוי הביטוחי יחודש לתקופה של שנה לפחות, החל מיום 1.1.2024; בנוסף ולחלופין, מבוקש להורות לשר הבריאות להסדיר ביטוח בריאות ממלכתי עבור האזרחים האוקראינים, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 56(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי). לצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים להמשך הכיסוי הביטוחי לטיפולים רפואיים "שכבר נקבעו או שהחלו", וכן בקשה לקיים דיון דחוף בעתירה. ביום 1.1.2024, המשיבים עדכנו על קבלת החלטה 1212 של הממשלה ה-37 "המשך מתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה שנמלטו מהמלחמה בארצם ואינם זכאי שבות" (31.12.2023) (להלן: החלטת הממשלה). החלטה זו קובעת כי הכיסוי הביטוחי ימשיך לפעול למשך שלושה חודשים נוספים, עד ליום 31.3.2024. כן נקבע, כי שר הבריאות ושר האוצר יתקינו, עד לאותו מועד, תקנות מכוח סעיף 56 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, "לקביעת הסדר ביטוחי למתן שירותי בריאות בהיקף ובתנאים שיקבע עבור כלל הקבוצות שמיושמת כלפיהן מדיניות אי הרחקה מישראל נכון למועד החלטה זו ושנכנסו לישראל עד ליום 7.1.2024 [...]". זאת, בכפוף לבחינת המשך מתן הסיוע לאחר חודש מרץ 2024 וקבלת החלטות ממשלה נוספות כנדרש. לצד האמור, נקבע כי כלל הנכנסים לישראל מאוקראינה החל מיום 7.1.2024 שאינם זכאי שבות או מעמד אחר בישראל – לא יהיו זכאים לכיסוי ביטוחי. העותרים, בתגובה להודעת המשיבים, טוענים כי הפתרון העולה ממנה ומהחלטת הממשלה הוא "חלקי וזמני ביותר", מאחר שאינו כולל התחייבות לגבי ביטוח רפואי לאחר חודש מרץ 2024, ומכיוון ש"לאי הוודאות והזמניות בעצמה יש מחיר בריאותי וכלכלי כבד". עוד נטען, כי הגם שההחלטה מטילה על שר האוצר ושר הבריאות להתקין תקנות לצורך קביעת הסדר ביטוחי, "אין כל אפשרות לקבוע, כי הסדר מסוג זה ייקבע בתקופת הזמן הזו ומה יהיה תכנו". כן נטען כי החלטת הממשלה מונעת כיסוי ביטוחי באופן גורף מהנכסים לישראל מאוקראינה לאחר ה-7.1.2024, מבלי לספק לכך טעם של ממש. לנוכח האמור, העותרים סבורים כי יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת ולהורות למשיבים לעדכן לקראת חודש מרץ 2024 בדבר התפתחויות בנושא. לחלופין, מבוקש ליתן תוקף של פסק דין להודעת המשיבים ולחייבם בהוצאות. דין העתירה להידחות על הסף. כפי שצוין לעיל, עתירה זו הוגשה על רקע סיומו הצפוי של הכיסוי הביטוחי שניתן לאזרחים האוקראינים, אולם מאז הוגשה העתירה, הוחלט להאריך את הכיסוי הביטוחי בשלושה חודשים נוספים ולהטיל על שר האוצר ושר הבריאות לקבוע תקנות להסדרת המשך הכיסוי ביטוחי, בכפוף לבחינה ואישור של הגורמים הרלוונטיים. בראי זאת, ובדומה לעתירה הראשונה, חל שינוי במסד העובדתי המהותי שביסוד העתירה, אשר מייתר במידה רבה את הסעדים המרכזיים שהתבקשו בה (ראו גם: בג"ץ 7801/22 מועצת הכפר קריות נ' שר הביטחון (19.2.2023); בג"ץ 8760/21 רגבים נ' שר הבטחון, פסקאות 9-8 (14.9.2022)). זאת ועוד, החשש שמביעים העותרים כי לא ייקבע הסדר ביטוחי מספק במועד שנקבע בהחלטת הממשלה, מופנה כלפי תרחיש עתידי ספקולטיבי, אשר אינו מעלה טעם לבחינה שיפוטית. הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו נדרש להכרעה בעתירות תיאורטיות למעט בנסיבות חריגות – שאינן בנמצא בענייננו (ראו בג"ץ 5309/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה (4.9.2022); בג"ץ 6884/20 ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 5 (21.10.2020)). הנה כי כן, בהתאם לאמור בהחלטת הממשלה, כלל האזרחים האוקראינים אשר שהו בישראל עובר לקבלת החלטת הממשלה ונהנו מכיסוי ביטוחי, ימשיכו ליהנות ממנו עד לסוף חודש מרץ 2024, וישנה היערכות לבחינה של הסדרת כיסוי ביטוחי עבורם לאחר מכן באמצעות תקנות. בנסיבות אלה, החשש מהפסקת טיפולים רפואיים שכבר החלו או שנקבעו התפוגג; הסעדים המרכזיים המבוקשים בעתירה התייתרו; והטענות המועלות בה הפכו בעיקר לתיאורטיות. העתירה במתכונתה הנוכחית הגיעה אפוא לכדי מיצוי. בהתחשב בבחינה הצפויה של קביעת הסדר ביטוחי עבור האזרחים האוקראינים באמצעות תקנות, אף לא מצאנו כי יש הצדקה להותרת העתירה תלויה ועומדת. לעותרים שמורות טענותיהם ביחס להחלטות שהתקבלו לאחר הגשת העתירה. סוף דבר, העתירה נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לצו ביניים. בשים לב לכך שהעתירה התייתרה לאחר מועד הגשתה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בשבט התשפ"ד (‏21.1.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23091040_J07.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1