ש.א. נ' שר הביטחון ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9064/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ר' רונן העותרת: ש.א. נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. ראש אגף השיקום במשרד הביטחון עתירה למתן צו על תנאי וצו מוחלט בשם העותרת: עו"ד יעקב אמיר בשם המשיבים: עו"ד אבי טוויג פסק-דין השופט י' אלרון: במסגרת העתירה שלפנינו, מבוקש כי נוציא צו על התנאי המורה למשיבים "ליתן טעם טוב מדוע לא יושוו זכויותיהם של נכי צה"ל בדרגות נכות 10%-19% לאלו של נפגעי פעולות האיבה בדרגות נכות זהות, בכל הנוגע למתן טיפול רפואי". בתגובה מקדמית שהוגשה מטעמם, המשיבים עמדו על כך שדין העתירה להידחות על הסף, בין היתר, מחמת אי-מיצוי הליכים. זאת, מאחר שהעתירה הוגשה מבלי שנעשתה כל פנייה מוקדמת למשיבים. לאחר שהוריתי לעותרת להודיע אם היא עודנה עומדת על עתירתה בהתחשב באמור בתגובת המשיבים, העותרת השיבה שהיא עומדת על העתירה, אולם לא טענה כי בוצעו פניות מקדימות מטעמה למשיבים, לצורך מיצוי הליכים כדין. לנוכח האמור, דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא, כי טרם פנייה לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, על העותר למצות את ההליכים בפני הרשות המינהלית המוסמכת, אחרת תדחה עתירתו על הסף (בג"ץ 6420/21 דביר נ' משרד הבריאות, פסקה 12 (30.9.2021)). כפי שהובהר בפסיקה לא אחת, דרישת מיצוי ההליכים אינה עניין טכני-פורמלי בלבד, אלא מדובר בשלב חשוב ומהותי (ראו: בג"ץ 1228/24 אבו אלהיג'א נ' משטרת ישראל, פסקה 3 (11.2.2024)). בהקשר זה, ציינתי בעבר כי: "בבסיסה של עילת הסף הדורשת ממי שעותר לקבלת סעד מבית משפט זה כי יפעל קודם לכן למיצוי הליכים, עומדים שיקולי יעילות, ובראשם השאיפה לנסות ולגבש פתרון למחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט, באופן שהפניה להכרעה שיפוטית תיעשה רק כמוצא אחרון." (בג"ץ 7871/19 רפול נ' בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פסקה 12 (12.12.2019)) אשר על כן, משהעותרת לא הצביעה על ביצוע מיצוי הליכים כנדרש מצידה, לא נותר אלא להורות על דחיית העתירה. העתירה נדחית אפוא; בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. טענות הצדדים שמורות לאחר מיצוי הליכים כנדרש. ניתן היום, ‏ד' באדר א התשפ"ד (‏13.2.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23090640_J06.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il