פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8818/17

בנימין (וניאמין) סובול נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות לפי חוק השבות, התש"י-1950, לאחר שנדחו בעבר בשל העדר הוכחות וחשד לזיוף מסמכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/10/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8818/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוק השבות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות לפי חוק השבות, התש"י-1950, לאחר שנדחו בעבר בשל העדר הוכחות וחשד לזיוף מסמכים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8818/17

בנימין (וניאמין) סובול נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות לפי חוק השבות, התש"י-1950, לאחר שנדחו בעבר בשל העדר הוכחות וחשד לזיוף מסמכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, בני זוג מבוגרים, עתרו לבג"ץ בדרישה להכיר בהם כזכאי שבות. זוהי עתירתם השלישית בנושא, לאחר ששתי עתירות קודמות נדחו בשל העדר הוכחות וחשד לזיוף מסמכים. המשיבים טענו כי גם המסמכים החדשים שהוגשו אינם מהימנים. בית המשפט ביקש מהמשיבים לבחון פתרון הומניטרי בשל נסיבותיהם האישיות של העותרים ונכדתם החיה בישראל. המשיבים השיבו כי אין מקום להעניק מעמד מכוח חוק השבות, אך ציינו כי העותרים רשאים להגיש בקשה למעמד מכוח חוק הכניסה לישראל, אשר תיבחן לגופה. לאור זאת, בג"ץ דחה את העתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, מ' מזוז, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • בנימין (וניאמין) סובול
  • אמיליה סובול

נתבעים

  • שר הפנים
  • לשכת הקשר "נתיב"

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים המציאו מסמכים חדשים שלא עמדו בפני המשיבים בעבר המבססים את זכאותם לשבות.
טיעוני ההגנה
  • המסמכים שהוגשו אינם אותנטיים.
  • העותרים הגישו בעבר מסמכים מזויפים.
  • לא הוכחה זכאות למעמד עולה לפי חוק השבות.
מחלוקות עובדתיות
  • מהימנות ואותנטיות המסמכים שהוגשו על ידי העותרים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • מסמכים שהוגשו על ידי העותרים במסגרת הבקשות הקודמות והנוכחית, אשר נמצאו כלא מהימנים או מזויפים.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • חוק השבות
  • מעמד בישראל
  • זיוף מסמכים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • העותרים רשאים להגיש בקשה לקבלת רישיון או אשרה מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8818/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8818/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. בנימין (וניאמין) סובול 2. אמיליה סובול נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. לשכת הקשר "נתיב" עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ג בתמוז התשע"ח (26.6.2018) בשם העותרים: עו"ד ארתור בלאייר בשם המשיבים: עו"ד תהיל רוט פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עתירה זו מכוונת נגד החלטת שר הפנים (להלן: המשיב) שלא להכיר בעותרים כזכאי שבות לפי חוק השבות, התש"י-1950. 2. שתי עתירות קודמות של העותרים באותו ענין נדחו על ידי בית משפט זה לאחר שנמצא שאין במסמכים שהגישו למשיב כדי לבסס את טענתם לזכאות לשבות, ובחלקם אף נחשדו כמזויפים (בג"ץ 2515/08 סובול נ' משרד הפנים (12.7.2010); בג"ץ 8047/11 סובול נ' משרד הפנים (17.2.2013)). 3. בעתירה זו, השלישית באותו ענין, טוענים העותרים כי פנו בבקשה חדשה במסגרתה המציאו למשיבים מסמכים נוספים אשר לא עמדו לנגד עיניהם בהחלטות הקודמות בעניינם. גם מסמכים אלה נבחנו על ידי המשיבים ולא נמצא כי יש בהם כדי לבסס את זכאותם של העותרים למעמד עולה מכוח שבות. 4. בתגובתם לעתירה הדגישו המשיבים כי במסמכים שהגישו העותרים במסגרת שתי בקשותיהם הקודמות לא רק שלא נמצא ביסוס לזכאותם לשבות, אלא נמצאו זיופים, ומטעם זה עתירותיהם הקודמות נדחו כאמור. המסמכים החדשים שהגישו העותרים בשלב הנוכחי אינם מסמכים רשמיים אותנטיים, אשר יכולים לבסס זכאות למעמד עולה לפי חוק השבות, וקושי זה מתחדד עוד יותר לנוכח המסמכים המזויפים שהוגשו בעבר על ידי העותרים. 5. זה המקום לציין כי העותרים הם בני זוג ילידי 1935 ו- 1937, וכי לעותרים נכדה בגירה אזרחית ישראל שקיבלה את מעמדה זה לא מכוח יהדות העותרים אלא מכוח אביה שנישא לבתם של העותרים שנפטרה בינתיים. 6. בתום דיון שקיימנו בעתירה ביום 26.6.2018 ביקשנו מן המשיבים לשקול מענה אפשרי לעותרים וזאת "בשים לב למאפיינים המשפחתיים המיוחדים של המקרה ולנכדתם היחידה החיה בישראל". 7. ביום 11.10.2018 נמסרה הודעה מעדכנת מטעם המשיבים לפיה נוכח כישלונם של העותרים לבסס את זכאותם למעמד עולה לפי חוק השבות ולאור הניסיונות החוזרים להשגת מעמד על בסיס מסמכים "שאינם מהימנים", אין מקום להעניק להם כל מעמד מכוח חוק השבות. עם זאת צוין, כי העותרים רשאים להגיש בקשה לקבלת רישיון או אשרה מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וכי אם תוגש בקשה כאמור - על ידי העותרים או על ידי נכדתם עבורם - היא תיבחן על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הפנים בהתחשב במכלול נסיבות הענין. 8. נוכח האמור החלטנו לדחות את העתירה. נוכח נסיבותיהם האישיות של העותרים ולפנים משורת הדין לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשע"ט (‏21.10.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 17088180_B21.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il