פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 8703/12

עאדל יוסף אלבודירי נ. המוטראן הקופטי האורתודוכסי של הכס הקד

בקשה לאישור פסק בוררות שניתן בהסכמת הצדדים במסגרת הליך ערעור בבית המשפט העליון.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 13/01/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 8703/12 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה בוררות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשה לאישור פסק בוררות שניתן בהסכמת הצדדים במסגרת הליך ערעור בבית המשפט העליון.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 8703/12

עאדל יוסף אלבודירי נ. המוטראן הקופטי האורתודוכסי של הכס הקד

בקשה לאישור פסק בוררות שניתן בהסכמת הצדדים במסגרת הליך ערעור בבית המשפט העליון.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

הצדדים ניהלו סכסוך משפטי ארוך בנוגע לזכויות במרתף בעיר העתיקה בירושלים. לאחר שהליכים בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי לא הניבו הכרעה לטובת מי מהצדדים, הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. בהסכמת הצדדים, הועבר הסכסוך לבוררות בפני השופטת בדימוס א' פרוקצ'יה. לאחר מתן פסק הבוררות, הוגשה בקשה לבית המשפט העליון לאישורו, בעוד הצד השני התנגד בטענה לחריגה מסמכות. בית המשפט העליון קבע כי הוא אינו הערכאה המתאימה לדון בבקשה לאישור פסק בוררות, וכי על פי הדין והפסיקה, הסמכות נתונה לערכאה הדיונית שדנה בתיק מלכתחילה (בית משפט השלום). לפיכך, הבקשה נמחקה והצדדים הופנו להגיש את הבקשה לבית משפט השלום.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עאדל יוסף אלבודירי
  • עבד אלסלאם חירבאווי ז"ל

נתבעים

  • המוטראן הקופטי האורתודוכסי של הכס הקדוש בירושלים ובמזרח התיכון, ד"ר אנאבה אברהם

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לאשר את פסק הבוררות ולתת לו תוקף של פסק דין בהתאם להסכמת הצדדים.
טיעוני ההגנה
  • פסק הבוררות חורג מהמסגרת הדיונית שהותוותה לבוררות בכך שדן בשאלת הבעלות ולא רק בזכויות חזקה ושימוש.
מחלוקות עובדתיות
  • האם פסק הבוררות חרג מסמכותו העניינית כפי שהוגדרה בהסכמת הצדדים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 7051-02-12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תיקים שאוחדו
  • רע"א 8704/12

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק רע"א 8703/12 בבית המשפט העליון רע"א 8703/12 רע"א 8704/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המבקשים ברע"א 8703/12 1. עאדל יוסף אלבודירי והמשיבים ברע"א 8704/12: 2. עבד אלסלאם חירבאווי ז"ל נ ג ד המשיב ברע"א 8703/12 והמבקש ברע"א 8704/12: המוטראן הקופטי האורתודוכסי של הכס הקדוש בירושלים ובמזרח התיכון, ד"ר אנאבה אברהם בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.7.2012 בע"א 7051-02-12 ובע"א 14999-03-12 שניתן על ידי כבוד השופטים: נ' בן-אור, ר' וינוגרד, א' דראל בקשת המבקשים ברע"א 8703/12, והמשיבים ברע"א 8704/12, מיום 13.11.2014, לאישור פסק בוררות ולמתן תוקף של פסק דין תשובת המשיב ברע"א 8703/12 והמבקש ברע"א 8704/12, מיום 30.11.2014, לבקשה לאישור פסק בוררות ולמתן תוקף של פסק דין בקשת המבקשים מיום 10.12.2014 להגשת תגובה קצרה לתשובת המשיב הודעת המשיב ברע"א 8703/12 והמבקש ברע"א 8704/12, מיום 11.12.2014 בקשת המבקשים מיום 17.12.2014 להחשת הליך ולמתן פסק דין בשם המבקשים ברע"א 8703/12 והמשיבים ברע"א 8704/12: עו"ד ראובן יהושע בשם המשיב ברע"א 8703/12 והמבקש ברע"א 8704/12: עו"ד מיכאל דבורין; עו"ד עובדיה גבאי פסק-דין הנשיא א' גרוניס: 1. לפנינו בקשה לאישור ומתן תוקף של פסק דין לפסק בוררות מיום 6.11.2014, אשר ניתן על-ידי כבוד השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה. 2. בין בעלי הדין התגלע סכסוך לגבי זכויות החזקה והשימוש במרתפו של נכס המצוי בעיר העתיקה בירושלים. תביעות הדדיות אשר הגישו בעלי הדין לבית משפט השלום בירושלים, בהן טענו לזכויות חזקה בשטח המרתף נדחו במלואן, כאשר בית המשפט קבע כי אף לא אחד מהצדדים הוכיח באופן הנדרש כי קיימות לו זכויות כלשהן בשטח המרתף. ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחו אף הם. בעלי הדין לא אמרו נואש וכל אחד מהצדדים הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 8703/12 ו- רע"א 8704/12). במסגרת בקשות רשות הערעור הסכימו בעלי הדין כי המחלוקת תתברר בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס, בגדר הליך בוררות וכי הכרעת הבורר תובא בהסכמה אל בית המשפט למתן תוקף של פסק דין. בהחלטתו מיום 21.2.2013, קבע בית משפט זה כי המחלוקת תועבר לגישור בפני כבוד השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה, וכי ככל שלא יצלחו הליכי הגישור, תשמש השופטת כבוררת במחלוקת. לאחר שהליך הגישור הגיע למבוי סתום, ולאחר קיומו של הליך בוררות, נתנה השופטת א' פרוקצ'יה פסק בוררות. כשבוע ימים לאחר מתן פסק הבוררות, ביום 13.11.2014, הוגשה הבקשה שלפנינו, ובה התבקש בית המשפט על-ידי המבקשים ברע"א 8703/12 לאשר את פסק הבוררות וליתן לו תוקף של פסק דין, בהתאם להסכמת בעלי הדין טרם מינוי הבוררת. ביום 30.11.2014 הוגשה תגובה לבקשה, בה נטען כי פסק הבוררות חורג בחלקו מהמסגרת הדיונית שהותוותה לבוררות, בכך שהוא דן בשאלת הבעלות בשטח המרתף המדובר, ולא רק בשאלת זכויות החזקה והשימוש, אשר בקשר להן החלו ההליכים בבתי המשפט קמא. 3. סבורים אנו, כי בית משפט זה אינו האכסניה המתאימה במקרה זה לדון בבקשה דנא. אין לכחד, כי סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מעניק לערכאה השיפוטית אשר העבירה עניין מסוים להליך של בוררות, את כל הסמכויות המוענקות במסגרת חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות) (ראו, למשל, רע"א 4369/02 דורון נ' דורון, פ"ד נח(1) 241, 245 (2003)). בעניין דנא היה זה בית משפט זה שהעביר הסכסוך לבוררות. יוער, כי סעיף 79ב(ג) הנזכר משנה את כללי הסמכות העניינית בכל הנוגע לבוררות. זאת, שכן לפי חוק הבוררות, הסמכות לדון בענייני בוררות נתונה, ככלל, לבית המשפט המחוזי (ראו הגדרת "בית משפט" בסעיף 1 לחוק הבוררות). ברם, כפי שקבענו בעבר, כאשר ערכאת הערעור היא זו שהעבירה את המחלוקת להליך של בוררות, תהיינה לערכאה הדיונית שפעלה במקרה הקונקרטי כל הסמכויות שבחוק הבוררות, במקביל לערכאת הערעור, הכל כמוסבר וכמפורט בע"א 689/02 שרבט נ' שרבט (8.6.2006) (להלן – עניין שרבט) (עוד ראו, למשל, ע"א 9344/04 אנגל נ' עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ, פיסקה 2 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (10.9.2006); רע"א 6710/14 מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ נ' עריית שפרעם, פיסקה 10 (7.12.2014). עוד קבענו, כי אך במקרים נדירים תיזקק ערכאת הערעור לבקשות בעניינים אותה העבירה לבוררות (ראו, עניין שרבט, בפיסקה 7). אנו סבורים, כי הבקשה דנא אינה נופלת לגדרם של אותם מקרים חריגים. 4. לאור האמור לעיל, אנו מורים על מחיקת הבקשה לאישור פסק הבוררות. המבקש יוכל להגיש את הבקשה לבית משפט השלום בירושלים, שם החלו ההליכים, תוך 15 ימים מיום המצאתה של החלטה זו. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ב בטבת התשע"ה (13.1.2015). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12087030_S05.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il