זיו קורזנר נ. אסתר אוחיון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 81/00 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערערים: 1. זיו קורנר 2. הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אסתר אוחיון 2. יעיש אוחיון 3. גילה אוחיון 4. כפיר אוחיון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1251/92 שניתן ביום 23.11.99 על ידי כבוד השופט ח' אריאל בשם המערערים: עו"ד נעמי לרנר בשם המשיבים: עו"ד יורם נבות פסק-דין השופט ת' אור: 1. ביום 8.3.91 ארעה תאונת דרכים בה נפגעה המשיבה הראשונה, ילידת שנת 1986 (להלן: המשיבה). בתביעה אותה הגישה לבית המשפט המחוזי תבעה את המערערים לפצותה על נזקיה בתאונה. המשיבים 4-2, הוריה של המשיבה ואחיה, חזו בתוצאות התאונה ותבעו את נזקיהם בגין הפגיעה הנפשית שנגרמה להם עקב כך. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נפסקו למשיבים פיצויים. בערעור שבפנינו תוקפים המערערים את קביעת בית המשפט בדבר הפיצויים שישולמו למשיבה וכן למשיב השני, אביה. 2. ככל שהערעור מתייחס לפיצויים שנפסקו למשיב השני, בסכום כולל של 211,300 ש"ח, דינו להידחות. קביעותיו של בית המשפט המחוזי, הן לעניין קיומה של עילת תביעה למשיב השני והן לעניין שיעור הפיצויים שנפסק לו, מעוגנות בעובדות המקרה ואין להתערב בהן. בלאו הכי, חזרו בהם המערערים מחלק זה של הערעור בהודעת באי כוחם אשר התקבלה ביום 29.3.01. 3. המשיבה נפגעה פגיעה קשה בתאונה, וכתוצאה ממנה נותרה נכה בשיעור 100%. נכות זו כוללת נכות בתחום הפסיכיאטרי של 100%, אשר 20% מהם נגרמו עוד קודם התאונה. בתחום האורולוגיה - נמצאו נזקים לשלפוחית השתן, יש צורך בניקוז חיצוני לשתן ונגרמה עקרות - נכות מצטברת של 130%. כן נקבעה נכות של 80% בשל התדבקויות בבטן, הרס פתחי ההפרשות וקולוסטומיה. נכות נוספת בשיעור 30% היא בגין המיפלגיה בצד ימין ופרכוסים המלווים באיבוד הכרה, ועוד 10% בגין רעד ביד ימין. נכויות נוספות נגרמו לה בתחום האורטופדיה והפלסטיקה. כתוצאה מנכותה הקשה נדרשו ויידרשו למשיבה עזרה וסיעוד, הן לצורך לימודים וחינוך במסגרת חינוך מיוחד והן בהשגחה ובפיקוח צמודים. אך אין היא רתוקה לכסא גלגלים ואינה "תלויה לחלוטין" בעזרת הזולת. 4. בית המשפט המחוזי החליט שיש לקבוע את נזקי המשיבה מתוך הנחה שהיא תתגורר בביתה ולא במוסד, וכן כי יש לפסוק לה פיצויים חד פעמיים ולא בדרך של תשלומים עתיים. נימוקיו ושיקוליו של בית המשפט המחוזי בנושאים אלה מקובלים עלינו, ואין להתערב בהחלטתו. גם לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר שיעור הפיצוי בפרט הנזק הגדול ביותר, דהיינו עזרת צד שלישי בסכוך כולל של כ3,910,000- ש"ח למשך כל חייה, לאחר שנקבע שלא נגרם לה כל קיצור תוחלת חיים. למעשה, מכל פרטי הנזק מצדיקים התערבות רק שלושה מביניהם. לשלושה פרטי נזק אלה אתייחס להלן. 5. פרט הנזק האחד נוגע לעלות ולעזרה במשק בית בעתיד, אותה העמיד בית המשפט המחוזי על הסכום של 205,000 ש"ח. סכום זה נפסק למשיבה בגין עזרה במשק בית לה תזדקק החל מהגיעה לגיל 21 שנים (משך 5 שעות בשבוע), בנוסף לסכום החודשי של 12,000 ש"ח שתקבל בגין סיעוד ועזרת צד ג'. לדעתי, טעה בית המשפט בפסיקת סכום זה. עם כל הטיפול והעזרה הרבים להם תזדקק המשיבה במצבה, נראה שאותה עוזרת שתטפל בה תוכל, מבחינת הזמן שיעמוד לרשותה, לבצע גם את עבודות הניקיון, במסגרת השכר החודשי שתקבל. כך נפסק לא אחת במקרים בהם נדרשת לתובע השגחה צמודה משך שעות היממה, מבלי שהשגחה זו מחייבת טיפול מתמיד בנפגע. אין הצדקה לשכור לצורך עבודות ניקיון עובד או עובדת נוספים, ויש, על כן, לבטל את החיוב בסך 205,000 ש"ח בפרט נזק זה. 6. עניין נוסף המצדיק התערבות נוגע לחיוב המערערים בתשלום עבור טיפולים רפואיים ופרה-רפואיים בסכום של 600,000 ש"ח לעתיד. כפי שהוברר, כל הטיפולים שקיבלה המשיבה עד מועד פסק הדין ניתנו לה במסגרת קופת חולים וסל הבריאות המסופק על ידי קופת חולים. וכפי שמציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו, לא טען בא כוח המשיבה כי הטיפול שקיבלה עד כה במסגרת החוק היה לקוי או חסר. את כל הניתוחים בעתיד, אשר צפוי שייתכן ויהיה עליה לעבור, תוכל המשיבה לבצע במסגרת קופת חולים בהיותם נכללים בסל הבריאות המגיע לכל מבוטח בקופת חולים ללא כל תשלום. עם זאת, במשך תקופה ארוכה בעתיד עלולה המשיבה להדרש לטיפולים אשר יתכן ולא יהיו מכוסים על ידי סל הבריאות. לגבי חלק מהתרופות היא עלולה להידרש לשלם סכומי כסף. בהתחשב במצבה, היא נזקקת לשקיות שתן ועליה לשאת ב10%- מעלותן. בנסיבות אלה, היה מקום לחייב את המערערות בתשלום בגין אותן הוצאות רפואיות או פרה-רפואיות אשר לא מכוסות על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחקיקת המשנה על פיו (השווה לע"א 2801/96 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יפרח, תק-על 98(3) 126, בפיסקה 13 של פסק הדין; וכן ע"א 6431/96 בר זאב נ' ג'ומעה, פ"ד נב(3) 557, בפיסקה 9 של פסק הדין). אלא שהסכום שנפסק למשיבה הינו גבוה על פניו. בדרך אומדן, סכום של 300,000 ש"ח די בו כדי לכסות עלויות רפואיות צפויות מעבר לטיפולים הרפואיים והתרופות שתקבל המשיבה במסגרת החוק. 7. סכום נוסף שנפסק למשיבה הוא בסך 25,000 ש"ח בגין הוצאות מלווה לנסיעה לחוץ לארץ, אם תחפוץ בנסיעה כזו לצורכי בילוי או נופש. מבחינה עקרונית, אם קיים סיכוי של ממש שהמשיבה תסע בעתיד לחוץ לארץ, יש יסוד לחיוב המערערים בהוצאות המלווה שילווה אותה בנסיעה כזו. ללא מלווה כזה, נבצר יהיה ממנה לנסוע לחו"ל והצורך במלווה הינו כתוצאה מפגיעותיה בתאונה. אך עד שייקבע פיצוי בגין הוצאה זו, צריך שיוכח או יסתבר שקיימת אפשרות - לא תיאורטית בלבד - לנסיעה כזו של המשיבה לחוץ לארץ במצבה. תשתית עובדתית כזו לא הונחה, וניתן לקבוע במידה רבה של ודאות שנוכח מצב בריאותה של המשיבה נסיעה כזו לצרכי בילוי או נופש אינה ריאלית. מטעם זה, לא היה מקום לחייב את המערערות בתשלום הסכום של 25,000 ש"ח. 8. בכל יתר טענות המערערים לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 9. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור במובן זה שמסכום פסק דינו של בית המשפט המחוזי יופחת סכום כולל של 530,000 ש"ח, כמפורט בפיסקאות 5, 6 ו7- לעיל. בהתאם לכך יופחת גם שכר טרחת עורך דין שנפסק למשיבה על ידי בית המשפט המחוזי, כך שהוא יחושב מסכום הפיצויים שנפסקו למשיבה בהתחשב בפסק דין זה. בנסיבות המקרה, והואיל ובא כוח המשיבה נכון היה במסגרת הערעור לפשרה על פיו יופחת מסכום הפיצויים סכום בדומה לזה שהופחת - אין צו להוצאות בערעור. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א המשנה לנשיא ש' לוין: אני מסכים. המשנה לנשיא הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור. ניתן היום, יב' בניסן התשס"א (5.4.2001). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00000810.E04 /עכב