רגבים (ע"ר) נ. שר הביטחון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 80811-11-25 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: תנועת רגבים (ע"ר) נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. השר במשרד הביטחון 3. מפקד פיקוד המרכז 4. סגן ראש המינהל האזרחי 5. משטרת ישראל 6. פלונים המחזיקים במבנים מושא העתירה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד בועז ארזי בשם המשיבים 5-1: עו"ד מיה ציפין פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשה להורות למשיבים 5-1 (להלן: המשיבים) לנקוט פעולות אכיפה בעניינן של עבודות בינוי של חמישה מבני מגורים שנבנו שלא כדין בכפר עקב באזור יהודה ושומרון (להלן: הבינוי). כן מבוקש, כי המשיבה 5, משטרת ישראל, "תפתח בחקירה פלילית בגין העבירות הפליליות הכרוכות בביצוע העבודות הבלתי חוקיות". בעתירה נטען כי מדובר בעבודות בינוי בלתי חוקיות, המבוצעות ללא רישיון, "ואשר נועד[ו] לקבוע עובדות בשטח תוך הרחבת הכפר לכיוון היישוב כוכב-יעקב הסמוך ובאופן המהווה סיכון בטחוני לתושבי היישוב". ביום 10.12.2024, כשנה לפני הגשת עתירתה, פנתה העותרת למשיבים בדרישה להפעלת סמכותם לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה בעניינו של הבינוי, אך פנייתה נותרה ללא מענה. העותרת עומדת בעתירתה על החשיבות שבאכיפת דיני התכנון והבניה וטוענת, כי יש בבינוי כדי לאיים על תחושת הביטחון של תושבי הישוב באופן המצדיק אכיפה מהירה ודווקנית. כן היא טוענת כי המשיבים מתנערים באופן בלתי סביר מחובתם לנקוט הליכי אכיפה ביחס לבינוי, מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (הוראת שעה), מס' 1797, התשע"ח-2018 (להלן: צו הסילוק); ולחלופין מכוח חוק תכנון ערים כפרים ובנינים מס' 79 לשנת 1966 (להלן: חוק תכנון ערים). ולבסוף היא טוענת, כי הימנעות משטרת ישראל מנקיטה בהליכים פליליים נגד "עברייני הבניה" נגועה בחוסר סבירות קיצוני. מחדלים אלה בהתנהלות המשיבים מגבשים, לשיטתה, עילות מינהליות שונות להתערבותו של בית משפט זה. לטענת המשיבים בתגובתם המקדמית, דין העתירה דחייה מחמת היעדר עילה להתערבות במדיניות האכיפה ובסדרי העדיפויות ליישומה שנקבעו על-ידם. בפרט נטען, כי הבינוי מושא העתירה אינו עומד בקריטריונים המאפשרים נקיטה בהליכי אכיפה מכוח צו הסילוק. לצד זאת נמסר, כי בכוונת יחידת הפיקוח במנהל האזרחי לנקוט הליכי אכיפה מכוח חוק תכנון ערים בכפוף לסדרי העדיפויות של הרשויות, מגבלות כוח אדם ו"צרכי השעה"; כאשר פעולות אכיפה נגד הבינוי "מצוי[ות] בתכנית העבודה לשנת 2026". עוד נטען, כי הסמכות לבירור עתירות בעניין אכיפת או אי-אכיפת הוראות חוק תכנון ערים מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, ולפיכך דינן של טענות העותרת להיעדר אכיפה מכוחו להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. לבקשת העותרת, ניתנה לה הרשות להגיש תגובה קצרה מטעמה לתשובת המשיבים, אולם רשות זו לא נוצלה חרף ארכה שניתנה להגשתה. לאחר בחינת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו. עיון בכתובים מלמד כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חובתן של רשויות האכיפה לנקוט פעולות אכיפה בעניינו של הבינוי מושא העתירה. המחלוקת ממוקדת, אם כן, אך במדיניות האכיפה וסדרי העדיפויות ביישומה. ואולם, הלכה היא כי "על דרך הכלל לא יתערב בית המשפט בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בקביעת מדיניות הפיקוח והאכיפה, המושפעת גם (כמובן) מן המשאבים המוגבלים-תמיד המצויים בידיהן. בית המשפט יהיה נכון להתערב בשיקול דעתן של הרשויות רק במקרים החריגים שבהם מתנערות הרשויות מאכיפת החוק או כאשר נמצא כי נפל פגם מהותי בשיקול הדעת" (בג"ץ 4465/15 תנועת רגבים נ' שר הבטחון, פסקה 5 (15.5.2016); וראו, מיני רבים: בג"ץ 23744-04-25 רגבים נ' שר הביטחון, פסקאות 9-8 (15.10.2025); בג"ץ 72/09 רגבים (לשעבר התנועה לשמירת אדמות הלאום) נ' שר הביטחון, פסקה 5 (13.11.2011)). לא מצאתי כי ענייננו בא בקהלם של מקרים חריגים אלה. זאת בפרט, נוכח הבהרת המשיבים כי הבינוי אינו ממלא אחר התבחינים שקבע המנהל האזרחי ליישום צו הסילוק; וכי בכוונתם לנקוט בהליכי אכיפה מכוח חוק תכנון ערים במהלך שנת 2026 – בכפוף לסדרי עדיפויות ומגבלות כוח אדם (לעניין סמכותן של הרשויות הרלוונטיות לבחור בנתיב האכיפה שבחוק תכנון ערים, חלף הצו לסילוק, בין היתר, נוכח שיקולי מדיניות ותמונת המצב הקונקרטית, ראו: בג"ץ 3945/21 עמותת רגבים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 (2.2.2022)). בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי הרשות מתנערת מחובות האכיפה המוטלות עליה; ואף לא מצאתי כי נפל פגם בפעולת המשיבים, לא כל שכן פגם המקים עילה להתערבות שיפוטית מטעמנו. הדברים נכונים גם באשר לבקשת העותרת לפתיחה בחקירה פלילית, המנויה גם היא עם הכלים העומדים בידי רשויות החוק לאכיפת דיני התכנון והבניה. חזקה על הרשויות כי במסגרת הליכי האכיפה המתוכננים יפעילו את שיקול דעתן ויבחנו האם מתקיימים התנאים לפתיחה בחקירה פלילית אם לאו. בשלב זה, לא מצאתי עילה להתערב בשיקול הדעת הנתון להן בהפעלת סמכות זו (ראו, מיני רבים: בג"ץ 8487/23 קרעאן נ' שר הביטחון, פסקה 8 (8.4.2024)). סוף דבר: העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ממילא מתייתרת בקשת העותרת לקבלת פרטי מבצעי עבודות הבינוי, לשם צירופם כצדדים לעתירה. ניתן היום, כ"ו אייר תשפ"ו (13 מאי 2026). אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט