מחמוד ח'אלד כסאב סעאבנה נ. שר האוצר

פסק-דין בתיק בג"ץ 8067/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 8067/07 בג"צ 8069/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים בבג"צ 8067/07: 1. מחמוד ח'אלד כסאב סעאבנה העותרים בבג"צ 8069/07: 2. כסאב עומר יחיא והיבה מוחמד עיד נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. רשות הפיתוח עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"א בטבת התש"ע (28.12.09) בשם העותרים בבג"צ 8067/07 עו"ד סאלח אבו-חוסיין ובבג"צ 8069/07: בשם המשיבים בבג"צ 8067/07 ובבג"צ 8069/07: עו"ד חני אופק בשם חברת כביש חוצה ישראל: עו"ד אורנה ורכובסקי פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. עניינן של עתירות אלה, אשר נדונו במאוחד, בדרישת העותרים כי תבוטל הפקעת מקרקעין אשר נרכשו על-ידי המדינה לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג - 1953 (להלן: חוק הרכישה), לפני למעלה מחמישים שנה. 2. העתירה בבג"צ 8067/07 נסבה על הפקעת חלקה 24 בגוש 12118 (להלן: חלקה 24) וחלקה 83 בגוש 12127 (להלן: חלקה 83), כחלק מהפקעה כוללת של כ-8,500 דונם, שבהם נעשה שימוש למטרות ציבוריות שונות, שעליהן עומדת המדינה בתגובתה. זכויות הבעלות במקרקעין הוקנו לרשות הפיתוח ביום 30.5.54. בשנת 2005 הועברו חלקה 24 וחלקה 83 לתחום השיפוט של הרשות המקומית כפר קרע. הרחבת תחום השיפוט של הרשויות הערביות נועדה לאפשר ייזום תכניות להרחבת יישובים אלה, בהתאם להחלטות ועדת שרים ליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000 ("ועדת אור"). על חלקה 83 מתוכננת בנייה למגורים, והיא כוללת ייעודים התואמים שכונת מגורים. חלקה 24 מצויה בשטח שייעודו "שטח חקלאי/נוף כפרי פתוח", והיא מיועדת להימסר כפיצוי לחלק מתושבי כפר קרע, בגין הפקעת קרקע מהם לצורך הקמת כביש חוצה ישראל. 3. העתירה בבג"צ 8069/07 נסבה על הפקעת חלקה 41 בגוש 12127 (להלן: חלקה 41) וחלקה 91 בגוש 12119 (להלן: חלקה 91), שהופקעו אף הן בגדרה של ההפקעה הכוללת שעליה עמדנו לעיל. בשנת 2005 עברה חלקה 41 לתחום השיפוט של כפר קרע, וייעודה המתארי הנוכחי כולל דרכים מוצעות, שטחי מגורים, שטח ציבורי פתוח ועוד. חלקה 91 נותרה בעינה בייעוד חקלאי. 4. במסגרת ההפקעה הוצאה, כנדרש לפי סעיף 2 לחוק הרכישה, תעודה חתומה על-ידי שר האוצר, שלפיה נתקיימו תנאי ההפקעה. תעודת שר האוצר הינה ראייה מכרעת לעובדות שנקבעו בה (ע"א 816/81 גרה נ' רשות הפיתוח, פ"ד לט(1) 542, 547 (1985)), ולא ניתן היום, בחלוף למעלה מחמישים שנה, לחלוק על חוקיותה של ההפקעה. ואכן, גם בא-כוח העותרים אינו מכוון טיעוניו לביטולה של ההפקעה. את בקשתו לסעד מבסס הוא על הלכת קרסיק (בג"צ 2390/96 יהודית קרסיק נ' שר האוצר, פ"ד נה(2) 625 (2001)). להשקפתו, לאחר ששונתה המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעת החלקות, כפי שאירע במקרה דנן, הרי שההפקעה מתבטלת, והעותרים זכאים כי המקרקעין יוחזרו לידיהם. 5. בנקודת הזמן הנוכחית, אין בידנו לקבל טענה זו של העותרים. ראשית, יש לציין כי ההלכה בעניין קרסיק נוגעת לסמכות ההפקעה שלפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ואילו המקרקעין הנדונים הוקנו לרשות הפיתוח מכוח חוק הרכישה, שמטרתו שונה. שאלה היא, אם כן, אם קיימת תחולה להלכת קרסיק גם בענייננו (השוו: בג"צ 840/97 סבית נ' ממשלת ישראל, פ"ד נז(4) 803, 815 (2003); ע"א 3534/04 ברכה דינר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.4.06)). אולם גם אם לצורך הדיון נניח, לטובת העותרים, ומבלי להכריע בכך, כי הלכת קרסיק חלה גם כאשר מדובר בהקנייה מכוח חוק הרכישה, יש לזכור כי ההחלטה באותו מקרה שרטטה את הגישה העקרונית בשאלות שעל הפרק, אך הותירה שורה של שאלות פתוחות, וביניהן תחולתה של ההלכה בזמן. גם בפסק הדין הסופי בענין קרסיק שניתן ביום 9.2.09, לא נפלה הכרעה בשאלת תחולתה בזמן של ההלכה. בית משפט זה מצא כי מן הראוי להמתין למוצא פיו של המחוקק בכל אותן סוגיות הנמצאות כעת על שולחנו. העתירות נמחקו, תוך שנקבע כי ככל שיעמדו לעותרים זכויות כלשהן לאחר השלמת הליך החקיקה, הרי אלה שמורות להם, והם יוכלו לשוב ולבסס טענותיהם על אותה חקיקה (ראו בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מינהל מקרקעי ישראל, (לא פורסם, 9.2.09)). רואים אנו אפוא כי גם תחת ההנחה המקלה עם העותרים, לא ניתן להעניק להם סעד בטרם הובהרה בחקיקה ראשית התחולה בזמן של הדוקטרינה שמכוחה מתבקש הסעד. 6. לכך יש להוסיף כי דרכם של העותרים בבג"צ 8067/07 לקבלת סעד, חסומה בשלב זה אף מטעם נוסף. עותרים אלה הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה (תא 1265/07) תביעה לפיצוי בגין החלקות נשוא העתירה. תביעתם נדחתה לאחר שנקבע כי הם לא הניחו תשתית עובדתית מספקת המצביעה על זיקתם לקרקע. העותרים הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, והוא עדיין תלוי ועומד (ע"א 7925/09) בשלב זה, כל עוד עומדת קביעתו של בית המשפט המחוזי בעינה, לא נוכל, איפוא, לשמוע מפי עותרים אלה טענה בדבר זכותם בקרקע. 7. כללם של דברים: בהעדר עילה להתערבותנו לעת הזו, על יסוד הטעמים שעליהם עמדנו, אנו דוחים את העתירות. ניתן היום, י"ב בטבת התש"ע (29.12.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07080670_M05.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il