פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7917/09

נטליה אוקון נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה מעמד של תושב קבע ולהאריך את רישיון הישיבה שלה בישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 10/12/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7917/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה מעמד של תושב קבע ולהאריך את רישיון הישיבה שלה בישראל.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7917/09

נטליה אוקון נ. משרד הפנים

העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה מעמד של תושב קבע ולהאריך את רישיון הישיבה שלה בישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית זרה הנשואה לאזרח ישראלי, עתרה לבג"ץ בבקשה לקבל מעמד של תושב קבע בישראל לאחר שמשרד הפנים סירב להאריך את רישיון הישיבה שלה בשל עבר פלילי וחקירות פתוחות. העותרת טענה כי היא זכאית למעמד מכוח חוק השבות. משרד הפנים טען כי העתירה הוגשה לערכאה הלא נכונה, שכן מדובר בבקשה לאיחוד משפחות מכוח חוק האזרחות, ולכן הסמכות לדון בכך נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, קבע כי קיים סעד חלופי ודחה את העתירה על הסף, תוך מתן ארכה זמנית לעותרת להגיש את עתירתה לערכאה המתאימה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' נאור, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נטליה אוקון

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת זכאית למעמד מכוח חוק השבות
  • החלטת משרד הפנים התבססה על מידע שגוי
  • החלטת משרד הפנים אינה סבירה ואינה מידתית
  • לעותרת אין עבר פלילי המצדיק את שלילת המעמד
טיעוני ההגנה
  • קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים
  • הבקשה הוגשה מכוח חוק האזרחות ולא מכוח חוק השבות
  • הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים
מחלוקות עובדתיות
  • האם הבקשה למעמד הוגשה מכוח חוק השבות או מכוח חוק האזרחות
  • האם קיימת עילה להפסקת הליך ההתאזרחות המדורג בשל עבר פלילי

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • בקשת העותרת לרישיון ישיבה ואיחוד משפחות מיום 7.7.2003

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת התבקשה להודיע האם היא עומדת על עתירתה לאחר טענת המשיב לסעד חלופי
  • בית המשפט הורה על השארת צו ארעי בתוקף לזמן מוגבל כדי לאפשר פנייה לערכאה המוסמכת

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • סעד חלופי
  • חוק השבות
  • חוק האזרחות
  • סמכות עניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הצו הארעי מיום 4.10.2009 יעמוד בתוקפו עד למועד פניית העותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא יאוחר מיום 1.1.2010

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7917/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7917/09 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרת: נטליה אוקון נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד יוסף גיא בשם המשיב: עו"ד ערין ספדי פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. עניינה של העתירה שלפנינו הינה בבקשת העותרת כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע לא יוענק לעותרת מעמד של תושב קבע ומדוע לא יוארך תוקף הרישיון שניתן לה לישיבה מסוג א/5 עד להחלטה בתיק חקירה המתנהל נגדה. במסגרת העתירה אף מתבקש צו ביניים המורה על עיכוב גירושה של העותרת משטחי מדינת ישראל והארכת היתר השהייה שלה עד לבירור גורלו של תיק החקירה המתנהל נגדה. 2. מהעתירה עולה כי העותרת שאינה יהודיה, נשואה ליהודי אזרח ישראל, אם לקטינה בת 11 ונמצאת בהריון מתקדם. העותרת נישאה לבעלה בשנת 1996 ברוסיה ובשנת 1998 נולדה בתם. בשנת 2001 הגיע הבעל לישראל בשל מחלת אמו והעותרת ובתה הגיעו לישראל בהמשך אותה שנה. על פי הנטען בעתירה, העותרת החלה בהליך מדורג של התאזרחות לפי נהלי המשיב. ביום 23.9.2009 זומנה העותרת למשרדי המשיב ברמת גן ונמסר לה כי לאור העבר הפלילי שלה ושל בעלה ומאחר וקיימים נגדה תיקים פתוחים לא יוארך רישיון הישיבה שלה בישראל. 3. בפתח הדברים יש לציין כי העותרת טוענת כי בקשתה להענקת מעמד של תושב קבע או לאזרחות נסמכה על זכאותה לפי סעיף 4א' לחוק השבות, התש"י – 1950 (להלן: חוק השבות). בהתייחס להחלטת המשיב, טוענת העותרת כי החלטת המשיב הסתמכה על מידע שגוי ולא מדויק, וכי ההחלטה אינה סבירה ומידתית. לטענת העותרת אין לה עבר פלילי. לטענתה, תיק אחד שנפתח נגדה ביום 15.5.2007 בחשד לעבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) נסגר ביום 25.6.2007. כיום קיים נגדה תיק חקירה פתוח מיום 11.7.2007 בחשד לעבירות לפי סעיפים 204, 215(ג) ו-205ג' לחוק העונשין. העותרת סבורה כי תיק החקירה נגדה ייסגר. העותרת מודה כי לבעלה אכן יש עבר פלילי אולם בשלוש השנים האחרונות הוא שיקם את חייו. מעבר לכך, נטען כי בעלה הורשע עוד בשנת 2003 דבר שלא מנע בעבר את הארכת רישיון הישיבה של העותרת. 4. המשיב בתגובתו טוען כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. על פי הנטען, העתירה מכוונת כנגד החלטת המשיב בעניין הפסקת הליך ההתאזרחות המדורג שהוחל על העותרת ובקשתה לאיחוד משפחות עם בן זוגה. לטענת המשיב, בקשתה של העותרת נסמכת על הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב – 1952 (להלן: חוק האזרחות) ולפיכך העניין מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לאור הקבוע בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים). 5. נוכח תגובת המשיב התבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת על עתירתה. בתשובתה מיום 18.11.2009 הודיעה העותרת כי היא עומדת על עתירתה שכן המקור החוקי לבקשתה הינו חוק השבות. ביום 9.12.2009 צירף המשיב את הבקשה שהוגשה ביום 7.7.2003 על ידי העותרת לרישיון ישיבה ואיחוד משפחות וממנה עולה כי הבקשה איננה מכוח חוק השבות, כנטען על ידה. 6. לאחר עיון בעתירה ובתגובות המשיב הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת בשל קיומו של סעד חלופי לעותרת בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. על אף הטענה כי בקשתה של העותרת הוגשה מכוח חוק השבות, עיון בבקשה לרישיון ישיבה בישראל ולאיחוד משפחות, שצורפה על ידי המשיב, מעלה כי זו לא הוגשה מכוח חוק השבות. לפיכך, על פי הוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים יחד עם פרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק הנזכר, בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות [ראו: בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008) (להלן: עניין שמנובה)]. משקיים לעותרת סעד חלופי בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים שוב אין מקום שבית משפט זה יידרש לעתירה [ראו: עניין שמנובה; בג"ץ 5800/08 מנדרוס נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין (לא פורסם, 7.1.2009)]. ברור, כי לאור עמדת המשיב לפנינו, לפיה קיים סעד חלופי, לא יוכל הוא להציג עמדה שונה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים [ראו: בג"ץ 7638/07 בסון נ' שר הביטחון (לא פורסם, 15.4.2008)]. 7. לפנים משורת הדין הצו הארעי שהוצא בהחלטתי מיום 4.10.2009 יעמוד בתוקפו עד למועד פנייתה של העותרת 1 לבית המשפט לעניינים מינהליים ובכל מקרה לא יאוחר מיום 1.1.2010 לפי המוקדם מבין המועדים, וזאת בכדי לאפשר לעותרת לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים. 8. אשר על כך, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ‏כ"ב כסלו תש"ע (9.12.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09079170_W05.doc לב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il