לובומירה טומקוב נ. שר הפנים

החלטה בתיק בג"ץ 7808/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7808/08 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותרת: לובומירה טומקוב נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד רם שכטר בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרת, כי נורה למשיבים 1 ו-2 ליתן טעם מדוע לא תינתן לה אזרחות ישראלית. במסגרת העתירה מבקשת העותרת צו ביניים, לפיו יינתן לה אישור שהייה בישראל עד למתן החלטה בעתירה. העותרת הינה ילידת אוקראינה אשר נישאה לישראלי ביום 13.2.2002. כפי שעולה מן העתירה, בני הזוג פנו בחודש אפריל 2002 אל משרד הפנים בכדי לפתוח בהליך מדורג לקבלת אזרחות ישראלית למען העותרת. לטענת העותרת, נדרשה בשלב זה לעזוב את הארץ שלא כדין ומכל מקום קיבלה רשיון לישיבה ארעית בארץ ("רשיון א/5") רק לאחר 18 חודשים מהגשת הבקשה, כשנה לאחר הנוהל המקובל. בחודש פברואר 2008 פנו העותרת ובעלה למשרד הפנים בבקשה ליתן לעותרת אזרחות ישראלית, זאת לאחר שחלפו ארבע שנים מיום קבלת הרשיון לישיבה ארעית, בהתאם לנהלים של משרד הפנים. לאחר פנייתם הוארך רשיונה של העותרת לישיבה ארעית בשנה, אך לא ניתנה לה אזרחות. עוד עולה מן העתירה כי מספר חודשים לאחר הפנייה למשרד הפנים נתגלו קשיים בין בני הזוג, אשר חיים כעת בנפרד. ביום 15.6.2008 נתבקשה העותרת על ידי משרד הפנים לעזוב את הארץ תוך 30 יום, בטוענה כי לא קיים קשר נישואין אמיתי בינה לבין בעלה. ביום 30.6.2008 פנתה העותרת למשרד הפנים בבקשה לקבלת אזרחות ישראלית וביום 28.7.2008 שלחה מכתב תזכורת בנושא. עם זאת, ביום 17.8.2008 הודיע משרד הפנים כי סירובו על המשך הליך התאזרחותה של העותרת עומד בעינו. לטענת העותרת, אף אם התגלו קשיים בחיי נישואיה לעת הזו, הרי שזכאותה לאזרחות ישראלית התגבשה זה מכבר בחודש אוקטובר 2006, ארבע וחצי שנים לאחר פנייתה הראשונה לפתיחת הליך התאזרחות או למצער בפברואר 2008, ארבע שנים לאחר קבלת רשיון הישיבה הארעית בישראל. עוד טוענת היא כי התמשכות ההליכים בעניינה שלא לצורך מהווה אי צדק ויש לקבל את עתירתה מטעמים הומניטאריים. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת בשל קיומו של סעד חלופי. הסעד המבוקש על ידי העותרת הינו כי מעמדה ייקבע מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 [להלן: חוק האזרחות], העוסק במתן אזרחות לבעל או אישה של אזרח או אזרחית מדינת ישראל. נוסחו המתוקן של סעיף 12(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מסמיך את בתי המשפט המנהליים לדון בעתירות מנהליות שעניינן בהחלטות רשות אשר נתקבלו לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. משקיימת ערכאה שיפוטית המוסכמת לדון בעניינה של העותרת 2, לא ייעתר בית משפט זה לבקשתם של העותרים (ראו בג"צ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008)). אמנם, סמכותם של בתי המשפט המנהליים לדון בעתירות מנהליות איננה גורעת מסמכותו של בית משפט זה. עם זאת, עמד על כך כבוד השופט גרוניס כי: "רק במקרים חריגים ונדירים ביותר ייזקק בית משפט זה לעתירות בנושאים המצויים בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. הטעם לכך הוא, בין היתר, כי פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בעתירה מינהלית נתון ממילא לערעור בפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים." (בג"צ 2371/04 וולף נ' רשות שדות התעופה בישראל (לא פורסם, 14.3.2004). על אף הפגמים להם טוענת העותרת בהתנהלותם של המשיבים בעניינה, ואין אנו מביעים דעה בענין זה, המקרה שבפנינו איננו נמנה על אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים את התערבותנו בשלב זה. לעותרת פתוחה הדרך להעלות את טענותיה ולעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים בכדי להשיג על ההחלטה להפסיק את הליך התאזרחותה. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. צו הביניים-הארעי, אשר ניתן ביום 14.9.2008, מוארך בזה לתקופה של 30 יום, וזאת על מנת לאפשר לעותרת לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים כאמור לעיל. ניתן היום, י"ג בחשון התשס"ט (11.11.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08078080_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il