שמואל נ' כבוד נשיא מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7465/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: אביעד שמואל נ ג ד המשיב: נשיא המדינה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אבי חימי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בעתירה דנן מבקש העותר ליתן צו על-תנאי המורה למשיב, נשיא המדינה, לנמק "מדוע לשיטתו הוא אינו מוסמך להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל... עד להכרעה בבקשת חנינה שהגיש העותר". 2. ההליך המשפטי בעניינו של העותר עבר "גלגולים" רבים, ובשלב זה ניתן להסתפק בהצגת העובדות הרלוונטיות להכרעה בעתירה בתמצית. 3. ברקע הדברים, מצויה הרשעתו של העותר בבית משפט השלום בקריות בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, תקיפת עובד ציבור, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (ת"פ 39960-07-13, השופט מ' עלי), שבגינה נגזר עליו בין היתר עונש של שלושה חודשי מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. במהלך השנים, נדחה מועד ריצויו של עונש זה, בעקבות עונש מאסר נוסף בן שנה שהושת על העותר בגין עבירות מרמה לאחר מתן גזר דין זה, ובטרם החל לבצע את עבודות השירות שנגזרו עליו, בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 8831-11-12, השופט (כתוארו אז) י' כהן). 4. המבקש החל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, ובמקביל פעל לערער על קביעתו של בית משפט השלום כי ירצה את עבודות השירות במצטבר ולאחר שיסיים לרצות את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח. ערעורו בעניין זה לבית המשפט המחוזי נדחה, ובהמשך בקשת רשות ערעור שהוגשה על כך לבית משפט זה התקבלה, אך הערעור נדחה לגופו ביום 10.2.2020 (רע"פ 3589/17, המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים ד' מינץ ו-י' אלרון). בעקבות הגשתה של חוות דעת עדכנית של הממונה על עבודות שירות שבה נמסר כי העותר אינו מתאים עוד בעת הזו לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות, נקבע כי חלף כך יהיה עליו לרצות עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בהמשך לכך, נקבע כי על העותר להתייצב לריצוי עונשו ביום 12.10.2020. יוער כי בהמשך העותר הגיש בקשה לעיכוב ביצוע מועד ההתייצבות לריצוי העונש, וזה נדחה ליום 15.11.2020. 5. להשלמת התמונה יצוין כי זו אינה העתירה הראשונה המופנית כלפי ריצוי עונש המאסר העומד בפני העותר. לפני מספר שבועות נדחתה עתירה קודמת שכוונה כלפי פסק הדין הסופי שניתן בעניינו בבית משפט זה (בג"ץ 6889/20, השופטים ע' פוגלמן, ע' גרוסקופף ואנוכי) לאחר שנקבע כי העותר מיצה את זכויותיו הדיוניות עד תום. 6. גלגולו הנוכחי של ההליך נעוץ בבקשת חנינה אשר הגיש העותר לנשיא המדינה ביום 20.10.2020. מספר ימים לאחר הגשת הבקשה, ביום 25.10.2020, הגיש העותר לנשיא המדינה בקשה שהוגדרה כבקשה דחופה "לדחיית מועד ריצוי מאסר". בתשובה ראשונית שהתקבלה לבקשת החנינה של העותר מטעם הלשכה המשפטית בבית הנשיא הובהר כי נשיא המדינה אינו מוסמך להורות על עיכוב הביצוע של גזר הדין עד למתן החלטתו בבקשת החנינה עצמה. העתירה דנן, שמכוונת כאמור כלפי נשיא המדינה, נסבה על תשובה זו. 7. דין העתירה להידחות על הסף כבר מן הטעם הפורמאלי שסעיף 13 לחוק יסוד: נשיא המדינה מקנה לנשיא חסינות מלאה בשל כל דבר הקשור בתפקידו. סעיף 13(א) לחוק היסוד מורה בעניין זה כך: "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". אכן, בעבר נדונו היבטים הנוגעים להחלטות של נשיא המדינה בפני בית משפט זה, אולם העתירות שנסבו עליהן לא כוונו במישרין כלפי הנשיא בלבד (ראו למשל: בג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505 (1986); בג"ץ 5933/98 פורום היוצרים הדוקומנטריים נ' נשיא המדינה, פ"ד נד(3) 496 (2000); בג"ץ 9631/07 כץ נ' נשיא המדינה, פסקה 13 (14.4.2008)). כאמור, די בכך לצורך דחיית העתירה. 8. בשולי הדברים נוסיף כי העתירה מכוונת לכך שייקבע כי לנשיא סמכות לעכב את ביצועו של עונש שנגזר על אדם המבקש חנינה, אך במסגרתה העותר לא הצביע על כל מקור סמכות של הנשיא לעשות כן. כמו כן, צוינה בה, ללא תימוכין, ההנחה כי "אין בנמצא אף גורם מוסמך לעכב ביצוע עונש לצורך מיצוי הליכי חנינה". למעשה, לא כך הוא. אכן, הגשתה של בקשת חנינה אינה מהווה כשלעצמה עילה לעיכוב ביצועו של גזר דין, אך הסמכות השיפוטית לעשות כן קיימת. זאת, מבלי לגרוע מכך שבמישור שיקול הדעת כך ייעשה אך במקרים נדירים (ראו למשל: בש"פ 1835/93 קלווין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 101 (1993). כן ראו והשוו: ע"פ 5271/07 מימון נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (5.3.2008)). 9. סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד בחשון התשפ"א (‏1.11.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20074650_A01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il